אז חשבתי שכדי ללמוד איך להתאמן בחדר כושר אני צריך לקרוא חומר על זה. דבר אחד חשוב פספסתי

זה קרה בחדר הכושר. הלכתי עם הרב, והוא התחיל להרים משקולות. בזמן הזה התיישבתי על ספסל, ופתחתי ספר שנקרא "להתאמן נכון". שאלתי את הרב אם הוא יודע שבריצה צריך לנשום דרך האף ולא דרך הפה, כי זה מסייע לנשימה עמוקה יותר, וזה עוזר לנו לרוץ מרחק רב יותר. הרב אמר: "מעניין", והמשיך להתאמן. אחר כך גיליתי בספר שכשמרימים משקולות יש להקפיד על גוף יציב לאורך התנועה, שרירי הבטן צריכים להיות מוכנסים והגב זקוף. אבל מוזר. גם לזה הרב אמר שזה חשוב, והמשיך להתאמן. ופתאום הוא אמר לי משהו שבהתחלה לא היה ברור לי, אבל אחר כך הבנתי את הטעות שלי. 

הרב אמר לי שאנחנו כבר חצי שעה בחדר כושר, ושהוא לא ראה אותי עד עכשיו מתאמן אפילו פעם אחת. הוא גם הוסיף ואמר שאמנם חשוב ללמוד, וחשוב ללמוד איך להתאמן נכון, ובאמת אני רוצה ללמוד, להרחיב אופקים. ופתאום אמר הרב את המשפט ששינה לי את התפיסה: המטרה של הלימוד היא לא רק כדי שאדע איך להתאמן, אלא שגם איישם את מה שאני לומד. אחרי שלמדתי איך להתאמן נכון, אני צריך להתאמן. לרוץ, להרים משקולות, לפי הכללים שלמדתי. זה בדיוק כמו בלימוד תורה.

ואתם יודעים מה עוד למדתי, ילדים? שבפרשת השבוע, התורה פותחת במילים: אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. רבותינו מסבירים שעלינו לעמול וללמוד תורה, אבל מטרת הלימוד היא לא רק כדי לדעת ולהכיר את המצוות, אלא כדי שנקיים אותן. התורה לא רוצה שנהיה רק למדנים, אלא גם בעלי מעשה, כי לא המדרש העיקר, אלא המעשה.

ואז הסכמתי להתחיל לתפוס משקולת, ואז קרה לי משהו מצחיק. צפו בפרק הזה בעולם הילדים ותראו מה קרה לי. שבת שלום!

רוצים לצפות בסדרה המלאה? היכנסו עכשיו לסדרת "בקטנה" עם פושקא והחברים >>