בעקבות רעידת האדמה: מהו "צום יהושע"?

בשנת תשל"ג חפרה משלחת ארכיאולוגית בתל רחוב, 5 ק"מ מדרום לבית שאן. העיר רחוב מוזכרת במקרא כמה וכמה פעמים: באזור זה חי אלישע הנביא, תלמידו של אליהו, שהכתיר למלך את יהוא בן נמשי. למרבה הפלא, נמצאו בעיר כתובות הנושאות את המלים "נמש" וכן "אלישע".

אמנם אנחנו מדברים כעת על הפתעה מסוג אחר: במהלך החפירות נתגלתה רצפת בית כנסת מהתקופה הביזנטית, ובו כתובת ארוכה, המכונה כיום "כתובת רחוב".

הכתובת ארוכה מאד, והיא מכילה הרבה ידע הלכתי ואגדי, בהתייחס למקומות שונים בארץ, ודיניהם לגבי המצוות התלויות בארץ.

מה שחשוב לענייננו הוא רשימת הצומות שנמצאת בכתובת, תחת הכותרת "איליין צומייא דכולי שתא" (אלו הצומות של כל השנה), אחד מהם הוא: "י"ח בחודש אייר".

מדוע צמים ביום זה, שכיום חוגגים בו את לג בעומר?

על כך משיב פיוט של רבי אלעזר הקליר מאותו הזמן: "וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי / בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי / וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי / בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי". ובכן, יהושע בן נון, מנהיג האומה בכיבוש הארץ, נפטר בשמונה עשר בשני. ניסן הוא ראש חדשים, וי"ח אייר הוא יום פטירת יהושע בן נון.

אך מדוע צום?

על כך משיב כתב יד מן הגניזה הקהירית: "צמים בי"ח באייר על מות יהושע, והיה בו רעש". רעש – רעידת אדמה.

יש הסבורים כי רעידת האדמה הזו לא התרחשה בשנה בה מת יהושע, אלא שנים רבות לאחר מכן, באותו תאריך.

בשנת 363 (ד' קכ"ד) אישר הקיסר יוליאנוס ליהודים לבנות את בית המקדש. היהודים אכן החלו בבניין הבית, אלא שבתאריך י"ח באייר התרחשה רעידת אדמה, ובית המקדש נחרב. יום זה היה ידוע כיום פטירת יהושע בן נון, אלא שמאותו הזמן הוא נודע גם כיום הרעש וחורבן המקדש המתהווה, ולכן היו מתענים בו, לכל הפחות בארץ ישראל.

ישנן גרסאות כי צום יהושע הוא בכ"ח באייר, והדבר אף מובא בשולחן ערוך, אבל בזמננו לא נהגו להתענות, שכן קשה בדורנו לצום, ומסתפקים בצומות שהם חובה גמורה.