שם התלמיד: פרעה, שם משפחה?

אנחנו יודעים ש"פרעה" היה כינוי של כל מלכי מצרים. אמנם לכל אחד היה גם כינוי משלו, מלבד השם הכללי פרעה: פרעה רעמסס, פרעה אמנחותפ וכן על זו הדרך. מדוע, אם כן, נעדר מהתורה שמו של פרעה? לא מוזכר אלא "פרעה" באופן כללי, בין בפרשת יוסף ואחיו ובין בפרשת יציאת מצרים.

פרופ' נילי שופק, חקרה את השפה המצרית ודרכי ביטוייה, כפי שהן משתקפות בתקופות שונות.

וכך היא כותבת בנוגע לשמו של פרעה: "למונח 'פרעה' שלש צורות שימוש בספרות המקראית, המקבילות במידת מה לשלבי התפתחות התואר בנוהג המצרי. 1) פרעה ככינוי עצמאי למלך מצרים, ללא תואר נספח – שכיח בעיקר בתורה. 2) הצירוף 'פרעה מלך מצרים' – מופיע בנביאים ראשונים ובנבואה, ושכיח פחות בתורה. 3) התואר פרעה בצירוף שמו הפרטי של המלך – שימוש המקביל לשלב הסופי של התפתחות התואר במצרים – מופיע רק בנביאים ראשונים ובנבואה".

אם כן, באותה תקופה שבה התרחשה יציאת מצרים, ובתקופה הקודמת לה, היו מכנים את המלך במצרים "פרעה", ותו לא. מובן שהיה לו גם שם אמיתי, אבל לא היה מקובל להשתמש בו.

בתקופת הנביאים הראשונים, הכינוי המקובל היה "פרעה מלך מצרים", כפי שידוע מן ההיסטוריה וגם מתוך הנביאים.

רק בהמשך אנו מוצאים את כינוייו האישיים של פרעה, וגם בנביאים אנו מוצאים את פרעה שישק, פרעה נכה וכדומה.

שוב אנו רואים שהתורה מדייקת מאד בדבריה, ואף אדם בזמן מאוחר לא יכול היה לדעת את ההבדל ההיסטורי הזה.

פרופ' שופק מוסיפה ומתארת את הבדיקה שערכה לכלל המושגים והמונחים המצריים שמופיעים בתורה. היא סופרת שלושים מושגים שמתארים את השפה או את צורת החיים במצרים. בתורה, עשרים ושלשה (77 אחוז) מתאימים רק לתקופת יציאת מצרים (תקופת הממלכה החדשה). ישנם ביטויים שנשארו במשך הרבה זמן, אבל רוב רובם של הביטויים מתאימים רק לתקופה אחת – תקופת יציאת מצרים.

גם כאן, אף אדם לא יכול היה לדעת איך דיברו והתנהגו במצרים בדיוק בתקופה מסוימת, אם לא שמדובר בתיאור האמיתי והריאלי של מה שבאמת קרה!