מצורע הפוך על הפוך: דבר תורה נפלא לשולחן השבת

הצרעת היא נגע מפחיד ומטמא. בעליה מורחק מן היישוב. היא באה בצורת נגע לבן, אבל הלכותיה כוללים דין מעניין מאד: כאשר הנגע הלבן כולל את כל הגוף, שזה לכאורה מפחיד הרבה יותר – אין צרעת, והאדם טהור.

זה דין שכתוב מפורש בתורה: "כולו הפך לבן - טהור הוא". כיצד ניתן להבין דין זה?

לפי אבן עזרא, הצרעת עשויה לעבור תהליך של "יציאה". היא יוצאת מן הגוף לאט לאט, והשלב הזה, שבו כל הגוף כבר לבן, הוא שלב אחד לפני היציאה, ולכן כבר אינו מטמא.

אמנם הרמב"ם במורה נבוכים כותב להיפך: אם כולו הופך לבן, "הוא תכלית הצרעת והיותר גדולה והיותר חזקה", אלא שהתורה לא טימאה אותו. מדוע? הרב הירש מסביר את דברי הרמב"ם, שמטרת הצרעת היא לספק לאדם אופן תשובה ותיקון. על ידי הסגרתו שבעת ימים מחמת נגע קטן, הוא חוזר בתשובה ומתקן את עצמו, כדי שהנגע לא יגדל והוא יוכל לחזור לחברת בני האדם. אבל אדם שהרחיק לכת והרשיע עד שאין לו תקנה, אין טעם לטרוח ולאפשר לו את התהליך של טימוא, המתנה לטהרה וכו'. איתו הקב"ה לא מתעסק, לפחות בעולם הזה.

הסבר נוסף מציע הרב אלחנן סמט: שטומאת הצרעת עניינה טומאת הבשר הבריא של האדם, שהוא זה שנטמא מחמת הנגע. אבל כאשר אין בשר בריא, אין כאן חלק טמא.