עידית ליכטנפלד עם טעויות משעשעות של בעלי תשובה. והפעם: חביתה מערבות

הנה עוד סיפורים מצחיקים, שכל הקשר ביניהם הוא רצון תמים וטהור, משולב בחוסר ידע מינימלי...

* * *

היה היתה חוזרת בתשובה שרצתה מאד להתחתן.

היא שמעה על הסגולה של חביטת ערבות, ואכן הכינה לעצמה חביתה מערבות...

אני לא יודעת אם הסגולה עבדה, אבל סיפור טוב יצא מזה!

* * *

מכירים את ברכת מַעְיָן שְׁלוּשׁ?

* * *

חברה שלי, כשחזרה בתשובה, לקחה את עניין הצניעות חזק, ורצתה ללבוש גרביון אטום לגמרי. היא לא מצאה כזה, אז לבשה פעמיים גרביון 70 דנייר. אמרתי לה שחבל שלא קנתה תחבושות גבס...

* * *

אותה חברה, כשהיתה מתפללת את תפילת הלל, היתה אומרת "אבן מאסו הבונים...", ובמקום שכתוב "אבן" בקטן, חשבה שצריך ללחוש, כי אלה שמות של מלאכים... וככה לכל אורך ההלל.

* * *

בעלה כשהיה אומר קריאת שמעשעל המיטה, היה נעמד על המיטה ואומר קרישמע.

כשהיה מגיע ל"הנה מיטתו" שבקריאת שמע שעל המיטה, וראה שכתוב יחזור ג' פעמים – היה הולך הלוך-חזור מהמיטה לדלת...

עוד חברה שלי כרעה במודים "עד שיתפוקקו"... על ארבע, כמו הערבים... באמצע בית הכנסת. חבל שלא הייתי שם לראות את זה...

* * *

בשבע ברכות של חוזרת בתשובה, החתן התרגש כל כך, שכשהרב הגיע, הוא אמר לו "שלום, הרב, בוא נשמה, בא תשב...".

* * *

שמעתי על בעל תשובה שכיבדו אותו לברך מתחת לחופה "אשר יצר". הוא התחיל לברך, והמשיך "את האדם בחכמה, וברא בו נקבים נקבים..." הקהל נחנק מצחוק.

* * *

ונסיים בפדיון הבן, שבטעות קרא לו בעל תשובה אחד "פטר חמור".

ובענייני ד'פסחא, כשהבת שלי היתה קטנה, היא חזרה מהגן ושאלה אותי: אמא למה הגננת כל הזמן מדברת על בעלה?

מה זאת אומרת? שאלתי אותה.

אז הקטנה עונה לי: הגננת כל הזמן אומרת "בעל ימצא, בעל ייראה...".

זה מזכיר לי גם שכשיצא השיר "כי הרבית טובות אלי" בהיגוי חסידי, לא הצלחתי להבין  מה הקשר לקיר ביתו טובות עלי.