מדוע מכינים שני תבשילים לליל הסדר? איך מהדרים באכילת מצות? והאם סבון כלים צריך הכשר לפסח?

ראובן עשה מכירת חמץ כדין, אך לא ידע שהוויסקי שלו הוא חמץ, ובמהלך החג נתן אותו במתנה לחברו שמעון. שמעון עשה גם הוא מכירת חמץ כדין, וגם הוא לא ידע שהוויסקי חמץ. לאחר הפסח – האם הוויסקי הוא "חמץ שעבר עליו הפסח"?

מכירת החמץ של ראובן לגוי חלה גם על הוויסקי, והיא לא פקעה מחמת שנתן ראובן את הוויסקי במתנה לשמעון, ולכן הוויסקי דינו כחמץ שנמכר כדין (שו"ת מעין אומר חלק י"ד עמוד ת"ג).

האם מותר לגבר לטבול ביום-טוב במקווה של מים חמים?

אדם שלא טבל בערב יום טוב במקווה, או שטבל וביום טוב הוצרך שוב לטבילה – יכול לטבול ביום טוב במים חמים שהוחמו מערב יום טוב (ילקוט יוסף מועדים פסח כרך ג' עמוד כ"ה ובשו"ת הראש"ל חלק ב' עמוד ש"ט, בשם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל).

ידוע שמצווה להכין לליל פסח שני תבשילים (שולחן ערוך סימן תע"ג סעיף ד'), אולם מדוע אנו עושים כן?

זכר למשה ואהרן - שעל ידם היתה גאולתנו ממצרים (דעת זקנים מבעלי התוספות חומש שמות פרק י"ב פסוק ח').

כיצד ניתן להדר באכילת המצות?

טוב ויפה לחמם את המצות קודם אכילתן בליל הסדר, ויש בזה הידור מצווה (ילקוט יוסף מועדים פסח כרך ג' עמוד כ"ח).

אדם שטעה בחול המועד פסח, ובמקום להתפלל מוסף התפלל שחרית של יום טוב, האם עליו לחזור ולהתפלל מוסף?

בדיעבד הוא יצא ידי חובה, ולכן הוא אינו חוזר להתפלל שוב (שו"ת מעין אומר חלק י"ג עמוד קנ"ח).

מעשה באדם שלאחר הפסח נכנס לחנות מכולת לרכוש מזון. לפני ששילם הלך לבדוק אם יש תעודת מכירת חמץ, וכשהמוכר התעניין מה הוא מחפש אמר לו הקונה שהוא מחפש תעודת מכירת חמץ לגוי. ענה לו המוכר: "אני בעצמי גוי". האם מותר לסמוך על דברי המוכר שהוא אכן גוי?

ניתן לסמוך על דברי בעל המכולת, ולקנות אצלו לאחר הפסח מוצרי חמץ (תשובת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שהובאה בספר 'אחת שאלתי 3' עמודים 153 – 154).

האם מותר ביום טוב לשרות עלי חסה מגידול מיוחד במי סבון, בשביל להסיר מהם את החרקים?

מותר, אך אם שורה את העלים במי סבון רק בשביל שגרגירי החול ישקעו – אסור (ילקוט יוסף מועדים פסח כרך ג' עמוד מ').

(צילום: shutterstock)

מה הדין לגבי סבונים, אמה, אקונומיקה, משחת שיניים ושאר מיני בשמים ותמרוקים - האם מותר להשתמש בהם בפסח, או שהם צריכים הכשר מיוחד?

ידוע שכל חמץ שנפסל מאכילת כלב קודם הפסח מותר בהנאה. לכן, כיוון שהסבונים, חומרי הניקוי, כל המשחות והבשמים למיניהם, וכל התמרוקים - אינם ראויים לאכילה כלל ופסולים מאכילת כלב, הרי הם מותרים בהנאה ומותר להשתמש בהם בפסח.

לכן, הם לא צריכים הכשר מיוחד לפסח, ואנו לא חוששים שמא ייבלע מהם, כיוון שאין לאדם כוונה כזאת והוא גם אינו מתכוון לכך. והוא הדין לגבי שפתון (אודם) שהנשים שמות בשפתיים – שלא מצריכים שיהיה כשר לפסח. ואפילו שלפעמים נבלע קצת מהשפתון יחד עם האוכל - כיוון שהאישה לא מתכוונת שהשפתון ייאכל – מותר להשתמש בשפתון רגיל.

מכאן נלמד גם לכל מיני משחות, זריקות, טיפות עיניים, אוזניים, ואף שאין משתמשים בהם על ידי אכילה אלא על ידי שימוש חיצוני – מותר לחולים להשתמש בהם אפילו אם מעורב בהם אלכוהול של חמץ, כיוון שהחמץ נפסל מאכילה (שו"ת ברוך אומר חלק שלישי סימן כ"ו).

(צילום: shutterstock)

מה הבעייתיות בהשארת הבית כמו שהוא לפני פסח, מכירת כל החמץ שבבית לגוי כדין, ובכל ימי חג הפסח להתאכסן במקום המקפיד על ההלכה והכשרות קלה כבחמורה, עם השגחה צמודה וללא כל דופי?

אותם האנשים היוצאים למשך כל ימי חג הפסח אל מחוץ לביתם ולא מנקים אותו כלל – פוגעים בזאת ביראת השמים של הילדים שלהם! (הרב שמואל ואזנר זצ"ל, "ומתוק האור הגדה של פסח" עמוד 27).

אחות יהודייה העובדת בפסח בבית אבות נוכרי, ובין יתר התפקידים שבאחריותה היא נדרשת להגיש אוכל לזקנים גויים, ובמגש האוכל יש גם חמץ. האם מותר לה להגיש את המגש לזקנים גויים בפסח?

היא יכולה להמשיך לעבוד בבית האבות גם בפסח ולהגיש לגויים את החמץ של הגויים, כיוון שאינה רוצה בקיומו, ובלבד שתיזהר מאכילתו (תשובת הגר"א נבנצאל שליט"א רב העיר העתיקה בירושלים, הובאה בשו"ת דעת רבותינו שבסוף הספר "פותח את ידך" עמוד תקנ"ה).

האם מותר להשתמש בתרופות שמעורב בהן חמץ?

אם זו תרופה שראויה לאכילה לרוב בני האדם, כגון כדורים מתוקים או סירופים שיש בהם מתיקות – אסור לאכול אותה, למעט חולה שיש בו סכנה, לו אכילתה תהיה מותרת.

אך אם התרופה לא ראויה לאכילה (כמו רוב התרופות שמצויות בימינו) – מותר לתת אותה גם לחולה שאין בו סכנה.

אולם אדם שיש לו מיחוש בלבד (כגון כאב ראש), צריך להימנע מלקיחת תרופות אלו, וייקח רק תרופות כשרות לפסח (שו"ת ברוך אומר חלק שלישי סימן כ"ו).

האם מותר לאכול את הזרוע בליל הסדר?

אם הוא צלוי - לא יֹאכְלוּהוּ בליל פסח, אלא ביום, אך אם הוא מבושל – מותר (ילקוט יוסף מועדים פסח כרך ג' עמוד כ"ט).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.