מדוע ביקש החכם להדיר נשים מבדיקת תולעים?

בחודש ניסן תרמ"ג התכנסו כמה בעלי בתים חשובים בעיירה נובהרדוק לפני שולחנו של הרב החדש, רב העיירה הרב יחיאל מיכל אפשטיין, גאון וגדול בתורה, אבל איש צעיר. הוטל עליו להיות רב ואב בית דין של עיר מלאה בתלמידי חכמים ובסופרים.

הבאים אל הרב הגיעו עם שאלה חשובה: האביב התחיל להפציע, השמש זורחת כבר כמה שבועות, ועכשיו הזמן בו מתחילים לקנות את הירקות עבור ליל הסדר, ובפרט את המרור. דא עקא, שבדיוק בתקופה זו גם התולעים מתעוררות משנת החורף, ומצויות הרבה נגיעות בירקות. מנהגנו היה תמיד שהנשים הצדקניות בודקות בסבלנות את העלים אחד אחד, כדי להכשירם למצווה לליל הסדר. והנה הגיע חכם אחד מבריסק, ולדבריו אסור לסמוך על הנשים בבדיקה זו, משום שהן ממהרות לעסקי הבית ואין להן סבלנות, ונמצאנו נכשלים, חלילה, בתולעים. האם נכונה הוראתו?

אני חייב להודות, פתח הרב הצעיר ואמר, שאין זו המצאה גמורה. יש לדבר יסוד כבר בדברי הפוסק הגדול המהרש"ל, שטען כי במקומו יש נשים שמתעצלות בבדיקה. אבל הרי מאז זמנו של מהרש"ל עברו כמה וכמה דורות, ובכל תפוצות ישראל דווקא הנשים הצדקניות בודקות.

וכאן ציטט הרב אפשטיין את רבי יהונתן אייבשיץ, הכותב: "עתה החוש מעיד שיש יותר לסמוך על בדיקת נשים, שמעיינות הרבה יותר מאנשים שנחפזים לצאת לעסק". האיש הוא זה שממהר לצאת מן הבית, והאישה עושה את מלאכות הבית ביסודיות.

ומוסיף הערוך השולחן בספרו: "בעיקר הדבר אני תמה דאיך אפשר לומר ח"ו דנשים שלנו יקילו באיסורים מפני הטורח והלא ראינו טרחתן המרובה בכל דבר השייך לאיסורים... ולא  חששו אלא בדבר שנשים אינן יודעות שאסור, לכן לא תדקדקנה, אבל... כל שיודעות שיש כאן איסור אפילו אם הטירחא מרובה לא יניחו מידן בלא בדיקה יפה יפה ובבדיקת ירקות ופירות וקטניות הלא יודעות שמוחזקין הן בתולעים ובודקות יפה יפה... ובדברים שמעשים בכל יום ובכל שנה ודבר ההווה בתמידיות וידוע לכל חלילה להן להוציא מתחת ידן בלא בדיקה יפה יפה, ומימינו לא שמענו אפילו על צדיקי וגאוני עולם שלא יסמכו על נשותיהן הכשרות בבדיקת תולעים, וכן בנות ישראל העובדות בשכירות, אם בעה"ב מכיר אותה שהיא יראת ה' ומדקדקת באיסורים, יכול לסמוך עליה".