שלושת האנשים הכי קרובים ללבה נרצחו ביום אחד, אבל היא ממשיכה לבחור בחיים

"עד עכשיו היו לנו 6 ילדים, ומעתה יש לנו 7 ילדים. גמלה בלבי ההחלטה שאני רוצה לאמץ אותה".

זה היה המשפט הראשון שאמרתי לבעלי כשחזרתי הביתה מהריאיון עם תומר זק, הבחורה האדירה שבסך הכל בת 22, ושני הוריה ואחיה הקטן נרצחו ביום הראשון למלחמה.

הם נשארו שניים בלבד מכל המשפחה, אחיה הדר, בן 24, והיא, בת 22. 

כשהבנתי שאני הולכת להתראות עם בחורה כה צעירה, שרק לפני חצי שנה השתחררה מהצבא, וכל החיים שלה התמוטטו לנגד עיניה, הייתי בטוחה שאפגוש בחורה שבורה, מרוסקת, ומבוהלת מהחיים. ואיך שהיא נכנסה, עם החיוך הכובש שלה, נדהמתי! 

כמה עוצמות וכוחות על טבעיים יש בתוכה!

המשפט שלה שהכי תפס אותי, הוא: "בחרתי אחרי מה שקרה להתחיל מחדש. הבנתי שמה שהיה, היה. כבר אין לי משפחה כמו שעד עכשיו היתה לי. אבל החיים שלי ממשיכים, והם ממשיכים בתוכי".

אתן קולטות על אלו עוצמות אנחנו מדברות?

הרי בשניות היא יכלה לבחור לא לצאת מהמיטה, להאשים את כל העולם, אבל היא בוחרת אחרת. היא בוחרת להתחיל מחדש למרות, ואולי דווקא מתוך השכול, המוות שמלווה אותה. שלושת האנשים הכי קרובים ללבה נרצחו ביום אחד, היא לא הספיקה להיפרד מהם, ועם כל הכאב, הקושי, החושך והסתר הפנים – היא ממשיכה לבחור בחיים.

איזו גדלות!

ב"ה, כעת היא מגיעה לשיעור תורה קבוע, שואלת וחוקרת המון על מהות החיים. בנוסף היא גם מצטרפת אלי להרצאות ברחבי הארץ, ומספרת את הסיפור שלה. ותשאלו את כל מי ששמעה אותה, כמה שהיא מחזקת...

והכי מרגש: בסוף ההרצאות תמיד מגיעות אליה נשים ומשתפות אותה בכוח שנתנה להן, ובגילוי הכוח האין סופי שטמון בכל אחת מאיתנו.

מרגש להיווכח בכך שבזכות הכינוסים וההרצאות ישנה ההפריה ההדדית של נתינת הכוח ממנה אל המאזינות ומהן אליה.

אנו זקוקות לחיבור הזה בין נפשות, שנפגשות, מתחזקות ומתעוררות מהביחד. 

האמת היא, שבכל פעם מחדש, אחרי שראיינתי או ניחמתי אלמנות, אמהות שכולות, יתומות וכו' (לצערי הרב פגשתי למעלה מ-50 בחורות ונשים, שכולן, בדרך זו או אחרת, קשורות למלחמה), הסיפור חזר על עצמו – לא פגשתי בני אדם כערכינו, אלא פגשתי נשמות אלוקיות אדירות, בעלות כוחות מעל השכל האנושי, בגופים אנושיים.