בחן את עצמך: כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה – מה הכוונה?

בזוהר הקדוש נאמר: "כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא". מה הכוונה? איפה במלים "בראשית ברא", למשל, יש שם של הקב"ה?

ובכן, ישנם מספר פירושים אצל חכמינו.

רבי יוסף מיטרני, המבי"ט, כותב בספרו "בית אלוקים", שאם נתבונן על שמות ה' הידועים לנו, הם מורכבים מ-12 אותיות מתוך האלפבית. שתים עשרה האותיות האלו מקדשות את האותיות הסמוכות להן, וממילא כל אותיות האלפבית הן שמותיו של הקב"ה.

רבי נחמן מברסלב מסביר: "היא כולה שמותיו של השי"ת היינו שהתורה"ק היא מכניע את היצה"ר שרוצה לעשות את האדם משוגע ממש ח"ו וכמו שהמשוגעים צריכים להכותם ולשום עליהם שמות כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות ושמות שבזה מכין ומכניעין היצה"ר", (ליקוטי מוהר"ן).

כעין פירושו כתוב כבר בזוהר פרשת אחרי מות: "שכל העוסק בתורה כאלו עוסק בשמו ממש. מה שמו של הקב"ה עושה נימוסין אף התורה כך".

רבי חיים בן עטר, בספרו "אור החיים" על פרשת האזינו כותב: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כמו שאמרו בזהר כמה פעמים כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה... היא התורה שהיא שמו יתברך... כי שם ה' אקרא לקרות בתורתו שהיא שמו יתברך". גם אור החיים אומר כי התורה נקראת שם ה', לא שנמצאים בכל מילה שמות, אלא שהיא נקראת שמו של הקב"ה.

רבי חיים מוולז'ין, ב"נפש החיים" שער ד', כותב כי גם על העוסק בתורה נקרא שם ה', ומביא כך מכמה מקורות בזוהר, ומוסיף עוד בשם רבי יוסף גיקטילא: כל התורה היא כמו פירוש לשם ה', כי היא מלמדת אותנו איך מקדשים את שמו של ה'.

רבי צדוק הכהן מלובלין כותב: "התורה כולה שמותיו של ה' כי ה' הוא המידות והתורה כולה היא כללות רצונו יתברך ולכן היא שמותיו ולימודיו דהיינו ידיעה זה נקרא קריאה" ("צדקת הצדיק"). לדבריו, הבנת רצונו של ה' היא ידיעת שמו של ה'.