לפני כאלפיים שנה: הפילוסופיה של פילון מאלכסנדריה

פילון מאלכסנדריה אינו נמצא בגן החיות של אלכסנדריה, והוא לא פיל קטן. פילון היה יהודי מלומד מאד שחי באלכסנדריה לפני כאלפיים ומאה שנים, בזמנו של הלל הזקן.

השם העברי שלו היה ידידיה, ויש שכינו אותו "ידידיה האלכסנדרוני". המונח "פילו" ביוונית פירושו ידיד (פילוסופיה = ידידות החכמה). פילון היה כהן ממשפחת החשמונאים, לפי יוסף בן מתתיהו, וממשפחה יהודית אצילה ומיוחסת, שיוליוס קיסר העניק לה אזרחות באימפריה הרומית.

פילון גדל בקהילה היהודית של אלכסנדריה. הוא לא דיבר עברית, אלא קרא בתורה בשפה היוונית. חכמים התירו לקרוא בספר תורה הכתוב בשפה היוונית, ולמדו זאת מן הפסוק "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם", יפיפיותו של יפת תשכון באהלי שם. בבית הכנסת הגדול באלכסנדריה התנהלה קריאת התורה בשפה היוונית.

פילון היה בקי גם בחכמה היוונית, וניסה להסביר את התורה לפי רעיונות מהחכמה היוונית. אבל יש מרעיונותיו שהם רעיונות יהודיים, ולמשל הרעיון המובא בגמרא בשם רבן יוחנן בן זכאי, מפני מה רוצעים את העבד באזנו? משום שאוזן זו שמעה בהר סיני "לא תגנוב" – מובא גם בדרשותיו של פילון, וכנראה שמע אותו מחכמים יהודיים.

תורתו של פילון לא התקבלה בין חכמי ישראל, אבל מעשיו היו גם הם גדולים. שלושים שנה לפני חורבן בית המקדש, בשנת 40 לספירה הנוצרית, ציווה קיסר רומי קיוס קליגולה, להציב פסל שלו בבית הכנסת באלכסנדריה. קליגולה היה ידוע כקיסר מטורף, ואף מינה את הסוס שלו לקונסול (!), והיהודים לא ידעו את נפשם.

פילון אסף חמשה מזקני ונכבדי אלכסנדריה, והפליג לרומי אל הקיסר. כאשר שמע הקיסר את מטרת בואם, כעס מאד וגירש אותם מרומי עוד לפני שראו את פניו. פילון נפנה אל חברי המשלחת ואמר: "אנחנו עשינו את שלנו, מעכשיו הקב"ה יעשה את שלו". ואכן, תוך חדשים ספורים קליגולה נרצח, וגזרתו בטלה.

הפילוסופיה של פילון השפיעה רבות על העולם. על שמו נקרא המושב "כפר ידידיה" שבעמק חפר.