ביטויים מוזרים ומילים חסרות פשר: למה לא לסמוך על "מחקר חדש קובע"?

בדורנו, קל מאד להשפיע על אנשים: פשוט מצטטים מחקר. מחקר קובע כל דבר. אם אתה משמיץ את הציבור החרדי סתם בתור עיתונאי, זה לא מנומס, אבל אתה יכול לצטט מחקר שקובע שחרדים הם כך וכך.

אם אתה רוצה לשכנע מישהו שהאמונה לא מבוססת, זה דורש מאמץ, אבל אם אתה יכול לצטט מחקר שקובע משהו כזה, זה ממש עושה רושם.

השבוע למדנו שוב עד כמה אי אפשר לסמוך על שום דבר, ואפילו לא על משהו שמוצג כ"מחקר", ושעבר בדיקה של מומחים גדולים.

מהתלות בעולם האקדמי הן לא דבר שלא התרחש מעולם, אבל בדרך כלל אלו מתרחשות בעולם מדעי הרוח, לא בביולוגיה. לך תנסה לבלבל פרופסור לביולוגיה עם בדיחות...

התמונה המרתקת דלהלן צוירה על ידי בינה מלאכותית, והתוכן שלה הוא ג'יבריש מקושקש, כלום.

היא עמדה כדיאגרמה במרכזו של מאמר שפרסם כתב העת המדעי המכובדFrontiers in Cell and Developmental Biology, , אלא שהטיעון במאמר היה אחיזת עיניים, והאיורים נוצרו ע"י בינה מלאכותית.

כתב העת המדעי  Frontiers in Cell and Developmental Biologyידוע כמחזיק בסטנדרטים מחמירים של ביקורת עמיתים. הוא אחד ממאה הנחשבים בתחומו, והמאמר שפורסם עוסק בחקר הסרטן, ולא באיזה תחום עמום.

למרות זאת, המאמר המפוברק, שנוצר על ידי שילוב של בינה מלאכותית וחוש הומור, פורסם ברצינות מלאה. הוא עבר ביקורות של מומחים בתחום הביולוגיה והסרטן, ונקבע כראוי לפרסום...

 "האיורים, שנוצרו באמצעות כלי הבינה המלאכותית הפופולרי Midjourney, הציגו מגוון מביך של אי דיוקים... בנוסף, תוויות עם ביטויים מוזרים כמו "תאי גזע חושניים" או אפילו מילים חסרות פשר, שנוצרו על ידי הבינה המלאכותית שידועה ביכולת שלה לכתוב טקסט בעל משמעות בדימויים הגרפיים אותם היא מייצרת".

בפעם הבאה שמישהו מצטט לכם מחקר, תבדקו אם הוא יודע על מה הוא מדבר, או שהוא סתם משתמש ב"מחקר חדש קובע".