ההסתה נמשכת: מאשימים את ישראל באסון התאומים ומשחיתים תמונות חטופים

אם מישהו חשב שברחובות ארה"ב האנטישמיות הפסיקה מאז המלחמה, כדאי שיערוך סיור קצר באוניברסיטת הרווארד, שם נמשכת ההסתה הפרועה נגד ישראל. תמונות חטופים שהושחתו, כתובות נאצה שהאשימו את ישראל בפיגועי אסון התאומים ועוד – הם רק חלק מהמעשים המזעזעים שקורים לאחרונה בתוך הקמפוס.

רחל שקרג'י, עמיתת מחקר באוניברסיטת הרווארד, פרסמה אתמול באתר וואלה כי פניו של התינוק בן השנה, כפיר ביבס, סומנו לצד המשפט: "ראיות בבקשה - הראש עדיין מחובר", כשראשו של אחיו הגדול אריאל כוסה בקריקטורה של הצורר הנאצי אדולף היטלר ימ"ש. זוהי עליית מדרגה באלימות ובהסתה של סטודנטים לכאורה מרחבי הקמפוס. לצדם, נראו אתמול עשרות תמונות של חטופים שהושחתו באוניברסיטה.

"שערו הג'ינג'י שחורך את לבי הישראלי מבצבץ בקושי מאחורי משיחות הצבע הגסות ששוללות את אנושיותו - זו התמונה שאליה קמתי ביום שני, ביום הראשון של סמסטר האביב באוניברסיטת הרווארד", כתבה שקרג'י. "לצד התמונה, עוד עשרות תמונות חטופים שהושחתו תחת כתובות הזויות המאשימות את ישראל בביצוע פיגועי אסון התאומים, ועוד תמונה: כפיר ביבס, אחיו בן השנה של אריאל, עם חץ וסימון על ראשו".

בנוסף, מודעות רבות עם תמונות חטופים ישראליים הושחתו באוניברסיטה, ונכתבו עליהם מסרים אנטי-ציוניים. "דמעות מתקשות לפרוץ בחורף המקפיא. כשאני פוסעת בקמפוס של אוניברסיטה שקיימה בשבת האחרונה כנס תחת הכותרת 'אני שומע אותך', כנס ששוב התיימר להתמקד במענה אינפנטילי של תמיכה וחיבוק לכל סטודנט בקמפוס", היא המשיכה. "חיבוק לא ביקשתי, אבל בגידה של המין האנושי באנשים חפים מפשע שנמקים כבר חודשים על לא עוול בכפם? שבירה של חוקי היסוד האנושיים שהתגבשו הרבה לפני דיני המלחמה? לזה לא ציפיתי. לא בכדי כתב אחד הפרופסורים מבית הספר לממשל שהבעיה היא לא התלמידים בהרווארד, אלא המורים וההנהגה. אלו שלא מאמנים את התלמידים בניהול שיחות קשות ומציפים את תיבות הדואר שלהם בשיח רגשי-רגשני".

לדבריה, הציבור הנאור של הרווארד לא מבחין בין טוב לרע, בין ילד חטוף לצורר נאצי. "השנאה וההסתה מתירות את דמו של ילד קטן שנחטף עם אמו ואחיו התינוק בפיג'מה. אני מניחה שפשיטת הרגל המוסרית אינה בלעדית לאוניברסיטה הזו", המשיכה בטור המיוחד שכתבה לאתר. "האינסטינקט הוא לברוח מכאן. להשאיר אותם עד שיקרסו לתוך החדלון של עצמם. אבל אולי חשוב יותר ללמוד משהו לעצמנו, על החובה שלנו לחזק את עצמנו, לבצר את החוסן המוסרי העצמי שלנו, שגם אותו מנסים לסדוק לפעמים, להוסיף צדק, אמונה וחכמה".