הן לא מקשיבות לי! איך מתמודדים עם המתבגרות?

הבנות שלי (בנות 7-12) תלמידות מצטיינות, מתנהגות בדרך ארץ למבוגרים ולילדות בבית הספר, אך לא מקשיבות לבקשות היומיומיות לסדר את הבית וכו', וזה מאלץ אותי לכעוס ולצעוק. איך עלי לנהוג?

אשרייך, יקירה, זכית להקנות לבנותיך ערכים של הקשבה לסמכות ורצון ללמוד. זה מתבטא ב"ה בבית הספר. אולם בבית אין להן רצון להיענות לדרישותיך. אין פה התנגדות אישית אליך, אלא אל המטלות וההתארגנות הנדרשות בזמן הספציפי. הסיבה נעוצה בעובדה שהמסר והתזמון שבו הוא מועבר לגבי הדרישות והאופן שבו יש להתנהל בבית לא ממש ברור להן.

כדי שהקול ישמע, ולא צעקות – האם בזמן הבקשות הבנות ממוקדות בעשיה מהנה? האם הבקשות נזרקות לחלל האויר?

בדרך כלל, ההוראה "לסדר את הבית" היא הוראה כוללת, לא ברורה ודי מרתיעה. חשוב לפנות זמן בנחת, בזמן רגוע, ליצור קשר עין, ולהגדיר משימה ברורה מוגדרת לכל אחת, עם הדגשת החשיבות, תוך כדי מתן הנחיות מדויקות והדרכה מעשית מלווה בהתנסות אישית חוזרת ונשנית, על מנת לפתח מיומנות ותחושת מסוגלות. ככל שהבנות יחוו את הרווח את ההצלחות ואת ההנאה בביצוע המשימה - הרצון שלהן יגדל. חשוב לזכור: על מנת ליצור רצון והנעה – יש לייצר הנאה בעשייה, בתהליך ובתוצאה.

(סילביה ברדה MA , קואצ'רית מאסטר טריינר NLP מומחית לניהול מערכות יחסים בחינוך בזוגיות ובקריירה)