בואי ניכנס לרגע למטבח של שרה אמנו. מה יש שם?

בואי, אחותי, בואי נעצום את העיניים רגע, נטוס אחורה במנהרת הזמן וניכנס רגע למטבח של שרה אמנו בערב שבת. מה לדעתך נראה אותה עושה?

מכינה חלות ומטבוחה, ודגים, ואולי קוגל, אם היא הייתה אשכנזייה... בקיצור, היא עסקה במה שכל אישה היום עוסקת בערב שבת, היא עשתה בדיוק את מה שאת ואני עושות במטבח ובבית – בישולים, ניקיונות, כביסות.

ובכן, מה ההבדל בינינו לבין שרה אמנו? מה ההבדל בינינו לבין כל אישה צדקת מהדורות הקודמים? אמונה!

שרה אמנו ראתה את השם מוחשי לנגד עיניה. בכל דבר שהיא עשתה היא ראתה רק את השם. ככה היא זכתה לנר שדולק מערב שבת לערב שבת, לענן קשור מעל האוהל ולברכה בעיסה...

מה זו ברכה בעיסה? ברכה בעיסה זה לא בצק תפוח פי כמה משלך. ברכה בעיסה זו פרנסה, ופרנסה היא רק אמונה. פרנסה היא לא הבנק ולא המשכורת, זה השם! זכרי, ככל שאת חיה יותר אמונה, יש יותר פרנסה!

ומה זה ענן שקשור מעל האוהל? זה שלום הבית, וגם שלום בית הוא אמונה. הבעל שלך הוא הכי מדויק, ומכל הנשמות בעולם השם בחר לך דווקא את הילדים האלה ואת החמות הזו... כשאת חיה באמונה את גם לא כועסת, כי מה זה כעס? כעס זה שאת לא משלימה עם מי שלצידך, או עם מה שעשו לך. זכרי, זה השם! ולזכור זאת ולחיות זאת זה שלום.

ומה זה נר שדולק מערב שבת לערב שבת? זה כמובן לא נר שבועי שאפשר לקנות בסופר – זה נר רוחני, וגם הוא נר של אמונה, לראות את השם בכל דבר בחיים ולא לפחד מכלום! כן, ככל שאת מדליקה יותר אמונה בחיים שלך גם כששחור, את דומה יותר לשרה אמנו. את יכולה להגיע לדרגות עצומות. רק אל תפלי בשטויות!

היה צדיק אחד שעבר פעם בערב שבת עם חסידיו בסמטאותיה הצרים של עיירה יהודית. הוא ראה את העשן שעלה מארובות הבתים, עשן שגם הריח מחלות ותבשילים. אמר הצדיק: רק מהעשן שיוצא מהארובות היו יכולות הנשים לזכות ברוח הקודש – רק חבל שהן נופלות בשטויות "היא אמרה... והוא אמר... ופגעו בי... וגיסתי, וחמותי...". חבל!

אני רוצה לגלות לך סוד מהספרים הקדושים. תדעי לך, אחותי, שאין ירידת דורות אצל נשים! ירידת דורות יש רק בלימוד תורה. את מבינה? לכן את לא צריכה לדמיין את המטבח של שרה אמנו. את יכולה להפוך את שלך לכזה – אמונה, אמונה, אמונה – והנר יידלק, הענן יסוכך והברכה תשרה בעיסתך.