יש אלוהים
הלם: זה מה שהכופר המפורסם כתב לפני מותו
כיצד ייתכן שאנשים חכמים מאמינים בכזאת דבקות כי האדם והבריאה, המדהימים במורכבותם, נוצרו במקרה? מאיפה נובעת העקשנות לא לבדוק פעם אחת בראש פתוח אם ייתכן והם טוענים וכי קיים בורא לעולם? האם זה נובע מהערצה מושבעת למדע, או שאולי מסתתר משהו אחר מאחורי זה? וידוי של כופר מקצועי בסוף ימיו מסביר הכול
- שולי שמואלי
- כ"א אב התשפ"ג
(צילום: shutterstock)
מה גורם לאנשים להאמין בדבקות בלתי מתפשרת בתיאוריות שלא הוכחו מעולם, הטוענות כי העולם והחיים נוצרו במקרה? איך יכול להיות, לנוכח פלאי הבריאה המורכבת והמתוחכמת, שישנם אנשי מדע ורפואה שלא מאמינים במציאותו של בורא עולם? הרי עם כל התקדמות עולם המדע, עדיין איש לא הצליח לייצר תא חי בודד מרכיבים דוממים. הניסיון האחרון של עולם המדע לייצר תא חי התבסס על שימוש בחיידקים חיים כמאגר של מרכיבים תאיים.
מה שעולם המדע לא מצליח לייצר בצורה ממוקדת ובתנאי מעבדה, חלקם של המדענים טוענים שנוצר במקריות רנדומלית.
האסכולה האתאיסטית קובעת כי "החיים נוצרו מעצמם במקרה", ולאחר מכן מנסה לסדר את המציאות על פי המטרה שהיא הגדירה לעצמה, עם תאוריות שונות – שלא הוכחו עד לרגע זה.
מה גורם לאנשים משכילים ורציונליים להאמין בטענה מופרכת שלא הוכחה מעולם, ולעמוד לצידה בדבקות ועיקשות כה נחרצת? מאיפה מגיעה העקשנות לא לבדוק פעם אחת בחיים בראש פתוח אם קיימת האפשרות שאולי הם טוענים וקיים בורא לעולם? האם זה נובע מהערצה מושבעת למדע, או שאולי משהו אחר מסתתר מאחורי זה?
את התשובה לשאלות אלו ענה אלדוס האקסלי, סופר בריטי, שהיה כופר אבולוציוניסט מוכר ומפורסם. הוא היה נכדו של תומאס הנרי האקסלי, ביולוג אנגלי שכונה 'הבולדוג של דרווין', משום דעותיו העיקשות על תאוריית האבולוציה. וכן היה אחיו של ג'וליאן האקסלי, ביולוג אבולוציוני שקיבל מדליית דארווין.
לקראת סוף ימיו הוא כתב מאמר בשם 'וידויו של כופר מקצועי', וכך הוא כותב: "היה לי מניע לא לרצות שלעולם תהיה משמעות. לפיכך, הנחתי שאין לעולם משמעות, ויכולתי למצוא ללא קושי נימוקים מספקים להנחה הזו. הפילוסוף שלא מוצא שום משמעות בעולם טרוד בלהוכיח שלא קיימת סיבה ברת-תוקף מדוע הוא אישית לא יכול לעשות כרצונו וכתאוות נפשו, או מדוע חבריו לא יכולים לתפוס כוח פוליטי ולמשול באופן הכי תועלתני עבור עצמם... עבורי, וללא ספק גם עבור רוב בני דורי, הפילוסופיה של חוסר המשמעות היתה למעשה הכלי של השחרור – לתאוות ולכוח פוליטי. השחרור שרצינו היה שחרור ממערכת פוליטית מסוימת ושחרור ממערכת מוסר מסוימת, שהפריעה לחופש התאוות שרצינו בהן".
מקור:
Huxley, Aldous, Ends and Means (New York, NY: Harper & Brothers Publishers, 1937), 270.
המסר הזה נכתב כבר בתורה – "הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים" (דברים ט"ז, י"ט), והרב אלחנן וסרמן הי"ד מסביר על כך: "כי יסודי האמונה מצד עצמם הם פשוטים ומוכרחים לכל אדם, אומנם רק בתנאי שלא יהא האדם משוחד מתאוות העולם הזה ורצונותיו. ומעתה מובן היטב מה שהזהירה התורה 'ולא תתורו אחרי לבבכם' – זו מינות, היינו שהאדם מוזהר להכניע ולשעבד את רצונותיו כדי שיהיה השכל חופשי מנטיות הרצון, וממילא יכיר את האמת המוכרחת לכל בן דעת שהקב"ה ברא את העולם.
"והמצוה להאמין, היינו – שלא יגביר תאוותיו על שכלו, וממילא תבוא האמונה בהכרח". (קובץ מאמרים, מאמר על אמונה)
* * *
הציווי 'ולא תתורו אחרי לבבכם' הוא למעשה אזהרה להכניע את תאוות הלב ולא לתת להן להשתלט על דעת שכלנו, וזאת משום שרק כך שכלו של האדם יהיה חופשי מנטיות נפשו המסוגלות לעוות את שכלו הישר של האדם.
זהו חוק בנפש האדם שהרצון הפנימי משפיע על צורת החשיבה והשכל. רצונו הפנימי של האדם הוא זה שמטה ומשכנע את שכלו של האדם להאמין במה שתואם לו.
ולכן, רק כאשר האדם לא יהיה כנוע לרצונותיו הפנימיים, יהא שכלו מסוגל להכיר ולראות את המציאות כהווייתה.
צפו 5 דק' והחיים שלכם יראו אחרת:
קראו גם: