החוקרים בדקו: "איך משפיעה גנטיקה על דיכאון אחרי לידה?"

דיכאון לפני ואחרי לידה, הן תופעות שהפכו לנפוצות מאוד בשנים האחרונות. הנתונים מראים כי כ-10% מהנשים בהיריון ומהנשים שנמצאות אחרי לידה, חוות דיכאון ברמה שמצריכה טיפול והפנייה לגורמים מקצועיים. אך האם הדיכאון הוא בעל רכיבים גנטיים, והאם יש הבדל בין הגורמים המשפיעים על דיכאון לפני לידה לאלו שעלולים לפתח דיכאון אחרי לידה?

חוקרים החליטו לבדוק את העניין, מתוך הנחה שאם יגיעו למסקנה שגורמי הסיכון לדיכאון גנטיים, הם יוכלו לטפל בהם מבעוד מועד ובכך למנוע את התפתחות הדיכאון.  את תוצאות המחקר הם פרסמו  בכתב העת Journal Affective Disorders.

מדובר במחקר שנעשה על קבוצה של 6,039 צמדים של נשים, שכולן קשורות זו לזו בקשר גנטי. החוקרים ביקשו מהנשים לדווח על מצבן כשהן בשבוע 30 להריון, וכן שישה חודשים לאחר הלידה, באמצעות שימוש בסולם דיווח עצמי.

תוצאות המחקר הראו כי התורשה של תסמיני דיכאון לפני לידה עמדה על 16.2% ואילו אחרי הלידה עמדה התורשה על 25.7%, מה שאומר שהאפקטים הגנטיים לתסמיני דיכאון אחרי לידה גדולים פי 1.7 בהשוואה לתסמיני דיכאון לפני הלידה.

החוקרים ציינו כי הסיבה לתופעה אינה ידועה, אך מכיוון שמבינים עד כמה שהנושא הגנטי עלול להשפיע על התפתחות דיכאון אחרי לידה, חשוב מאוד להיות מודעים למצב ובמידה שידוע על מקרים כאלו במשפחה הקרובה, להיות קשובים וערניים לתסמינים של הדיכאון.

"גם על דיכאון שלפני לידה יש לגנטיקה השפעה משמעותית", הם הוסיפו, "אמנם היא פחותה ביחס לדיכאון שאחרי לידה, אך כדאי להמשיך לחקור את הנושא ולבדוק מהו המנגנון הסוציו-ביולוגי שמשפיע על גורמי סיכון גנטיים אלו".