ועדת השחרורים דחתה את בקשת השחרור המוקדם: המחבל הרוצח יישאר בכלא

ועדת השחרורים של השב"ס דחתה היום (רביעי) את בקשתו של המחבל וליד דקה להשתחרר מהכלא בעקבות מחלת הסרטון ממנה הוא סובל, ומצבו שהוגדר כסופני.

עשרות אנשים, ובהם בני משפחת תמם, הפגינו הבוקר מול כלא מעשיהו ברמלה, בדרישה שלא לשחרר את דקה. שי תמם, אחייניתו של החייל משה תמם, אמרה ל"ישראל היום": "אנחנו דורשים שוליד דקה ינשום את נשימתו האחרונה בכלא. זו לא מלחמה של משפחת תמם, זו מלחמה של כל עם ישראל, של כל מי שלא רוצה שמחבל עם דם על הידיים, חדור נקמה ושנאה, יסתובב בקרבו כשהילד שלו הולך לקניון או נוסע באוטובוס, של כל מי שלא רוצה שהוא יפגע. אני קוראת לכל אזרחי ישראל להצטרף למאבק שלנו".

בהפגנה השתתפו גם חברי הכנסת יצחק קרויזר ומשה סולומון. "אני מתבייש שאנחנו נמצאים בסיטואציה כזו כל כך ברורה, ואנחנו צריכים לומר שלמחבלים יש רק עונש אחד והוא עונש מוות", אמר קרויזר. "המחבל הרוצח המתועב הנוול הזה, לא ריחם עם משה לפני שהוא רצח אותו, עינה אותו. אין שום סיבה שאנחנו נרחם עליו. חז"ל כבר לימדו אותנו, כל המרחם על אכזרים, סופו להתאכזר על רחמנים. אנו נמשיך לפעול כדי לחוקק בהקדם את חוק עונש מוות למחבלים כמו שהתחייבנו".

דקה היה חלק מחוליית המחבלים שחטפה ועינתה את החייל משה תמם הי"ד, ולבסוף רצחה אותו בעמק דותן שבצפון השומרון. המחבלים הם ערבים ישראלים תושבי באקה אל גרביה, אשר השתייכו לחזית העממית לשחרור פלשתין. באוגוסט 1984, בעת שהיה בדרכו לתל אביב, עלה תמם על טרמפ בצומת בית ליד. ברכב היו ארבעת המחבלים, אשר תחילה כלאו אותו ולבסוף רצחו אותו והשאירו את גופתו באזור מבוא דותן בצפון השומרון. גופתו של תמם התגלתה לאחר יומיים. ארבעת המחבלים נתפסו ונגזרו עליהם מאסרי עולם.