פרסם שמעתה אינו משכיר את רכביו אלא ’משאילם’

יהודי שברשותו שני רכבים, נוהג להשכיר את רכביו לבני קהילתו תמורת דמי שכירות נמוכים יחסית. העיר לו מאן דהוא, כי במקרה שתארע חלילה תאונה ברכב השכור, הוא יעבור על איסור גזל מחברת הביטוח, היות והחברה אינה מבטחת אלא את בעל הרכב ואת הנוסעים המצטרפים לנסיעה בלא תשלום, אך שוכר, שמקבל את הרכב בתשלום, אינו מבוטח. כך שבמקרה של תאונה כשהרכב שכור, הגבייה מחברת הביטוח הינה גזל גמור.

מה עשה בעל הרכבים? - פרסם למחרת אודות "גמ"ח להשאלת רכבים"... דהיינו, את הרכבים אינו משכיר אלא משאיל בחינם, ובהחזרת הרכב אינו תובע כלל תשלום, אלא התשלום יהיה תלוי אך ורק בהתרצות השואל, כמחווה של דרך ארץ. ובאופן זה, שהרכב אינו ניתן ב'השכרה' אלא ב'השאלה' ללא תשלום, אם תארע חלילה תאונה, ניתן יהיה לתבוע את הממון מחברת הביטוח.

אמנם בעל ה'גמ"ח' דאג לרמוז לכל אחד שמגיע 'לשאול' את רכבו, שאם בתום ההשאלה יחליט שלא לשלם, הרי שהדבר יחשב כ'קלקול' היחסים ביניהם, ומעתה לא יזכה לקבל שוב את הרכב בהשאלה...

ובכן, כמה מבני הקהילה פנו אל הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בשאלה: האם 'עקיפת החוק' של האיש אכן הועילה?...

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

אילו חברות הביטוח היו מציינות בפוליסה "תנאי הביטוח כפופים למבואר בחוּמש"... אזי היינו יכולים לעשות בעצמנו 'פְּשֵטְלאך' (הבנות וביאורים), ולקבוע שהגדר של הידיד שנוסע יהיה כדין 'שואל' המבואר בפרשת משפטים, ולא כ'שוכר'...

אולם, מאחר ולמעשה חברות הביטוח לא מסרו בידינו את הרשות לפרש כרצוננו את תנאי הפוליסה, העצה הנ"ל לא תועיל, אלא אם כן יציע בפני החברה את הדברים והם יאשרו את הדבר. 

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.