"די! למה הזוגיות שלי כזאת?!"

אתמול שוחחתי עם כמה אנשים, על המציאות הקשה של זוגות רבים, שנתקלים בקשיים משמעותיים בזוגיות, ומסיבה זו או אחרת, אינם הולכים ליעוץ. ושוב עלה בי כאב על כל אותם אנשים, שסובלים כל כך. הפעם זה הניע אותי לכתוב את הדברים הבאים: בשונה מהמקובל לכתוב ולדבר בהרצאות על זוגיות, שגבר הוא כזה, אישה היא כזאת, ועוד מהסוג הזה, אני רוצה להניח כאן את מה שבעיני השטח מלמד, שהיא הנקודה החשובה בזוגיות.

יש כמה תכונות שחשוב לפתח אצל בני זוג, כדי שהזוגיות תהיה טובה. הבה נדבר על המרכזית שבהם: סובלנות. איך זו תכונה מהותית לזוגיות?

אם נשים לב, המכשול העיקרי בזוגיות, הוא "מלחמת מי אני". למה כוונתי?  שימו לב, כמה פעמים בני זוג נלחמים על "איזה אדם אני", אני מסודר, אכפתי, מעניק, פתוח, וכן הלאה, (מתוך "מילון תכונות בני אדם"...) כלומר, אנשים בתוך הזוגיות, עוסקים המון, כמעט והייתי אומר - בהישרדות של ה"עצמי" בעיני בן הזוג – "מלחמת מי אני"...

זה בולט גם בתקשורת הזוגית. אחד מבני הזוג יכול לבקש משהו פשוט מבן הזוג, אולי אפילו משהו שהכי חשוב לו בעולם, ובן הזוג שלו, מגיב במתקפה כמו "ומה אתה?", או במגננה "כל כך הרבה אני מעניק לך, ואת עוד מתלוננת?", וכן הלאה. זה הולך למקום של "אני, אתה". שימו לב, שמכאן זה כבר הופך להיות שיח אישי, ולא ענייני.

וזה קורה כמעט לכולם במיליון ואחד מצבים, לא רק דיבורים. זה גם במחשבות ובמעשים.

תחשבו על זה: האם שינוי המצב הזה, של "מלחמת מי אני", אינו מפתח משמעותי להרמוניה יפה, אכפתיות ואהבה? המציאות מורה שכן! והתשובה מתחילה במקום של סובלנות!סובלנות לדעה אחרת, סובלנות לטעויות, סובלנות לתכונה שונה. פשוט, סובלנות!

כשזה קיים, יש יותר כבוד הדדי, וממילא השפה יותר מכבדת, יותר עניינית, ולא אישית, כי היא פחות מזמינה התקפות והתגוננות. אלא תגובה לנושא, לא לאדם.

האווירה משתנה, אווירה של קבלת האחר נמצאת באוויר. יש פחות תלונות, יותר הבנה וחיוכים. הכל משתנה בצורה מהותית!

איך עושים את זה? במאמרים הבאים.