הידברות לנוער: לישון ביום חופש מהלימודים 15 שעות – למה לא בעצם?

סוף סוף חופש, לא מגיע לי קצת להתפנק מתחת לשמיכה, ולהתכרבל עם הכרית? למה לא להעביר חצי יום במיטה, אם אין משהו אטרקטיבי במיוחד לעשות?

להיות קשוב לגוף שלנו, ולתת לו את מה שהוא צריך, כמו שינה ואוכל זה חשוב והכרחי. וכאן מגיע ה'אבל'... כשאנחנו במצב בריאותי תקין הגוף שלנו לא זקוק מעבר ל-8 שעות שינה. ואם אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לישון יותר, אז אולי כדאי לבדוק אם זה לא מגיע ממקום נפשי, ולא באמת מתוך צורך אמיתי של הגוף. לפעמים הנפש מרגישה צורך בניתוק מסוים מהמציאות, ושינה נראית כמו הפתרון לזה; לפעמים אנחנו מרגישים שעמום וריקנות וחוסר עניין בחיים, וגם פה שינה היא סוג של בריחה; לפעמים הנשמה שלנו מרגישה שאין ליום הזה משהו טוב להציע לנו, ואז אנחנו מעדיפים פשוט להיפרד מהיום, ולהמשיך עם הלילה המדומה שלנו, עד 13:00 בצהריים...

כשיש לנו דברים בחיים שמלהיבים אותנו, משמחים אותנו ומעניקים לנו תחושת מימוש וסיפוק, הכבדות של ההשכמה בבוקר נעלמת, ומצפים לעשייה של היום החדש. איך מוצאים דברים בחיים שיעשו לנו טוב, ושיכניסו לנו בוסט של אנרגיות לנשמה?
ברגע של שקט עם עצמכם חשבו מה יעשה טוב לנשמה הרוחנית שבכם, אילו דברים יעניקו לכם משמעות נצחית, מה יגרום לכם להרגיש שאתם מממשים את ייעוד חייכם.

יש בתוך כל אחד מכם נשמה רוחנית גבוהה, וכשטוב לה, אז מתמלאים בשמחת חיים, כי הנשמה היא החלק האמיתי שבנו. ובגלל שהנשמה היא רוחנית, אז רק דברים רוחניים יגרמו לה למילוי וסיפוק. טיולים מסעירים ומרגשים לעולם לא ימלאו אותה, גם לא יציאה למסעדה או שופינג מטריף. זה אולי נחמד לנפש, בשביל ההתאווררות, אבל לא לנשמה. הנשמה צריכה את הדבר האמיתי – קירבת השם.