על רגעיה האחרונים של רחל, שמלמדים אותנו לאהוב

"וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן" (פרשתנו, פרק ל"ה פס' י"ז).

טרגדיה בפרשה. לידה שבסופה יש מי שחייה מסתיימים, לא עלינו.

התורה הקדושה נותנת מקום של כבוד למיילדת. התורה שלנו, שחוסכת במילים, וכל מילה בה היא בעלת משמעות עצומה, מספרת לנו שהמיילדת אומרת לרחל: "אל תפחדי... יש לך בן!" והרי ודאי שרחל ידעה שזה בן, היא הרי מסרה את נפשה כדי להביאו לעולם. הזוהר מסביר נפלא, שבליל החופה נותן החתן לכלה מספר חלקים מנשמתו, כמספר הילדים שייוולדו להם. בליל החופה של יעקב ורחל, יעקב נתן לרחל חלק אחד בלבד מנשמתו, זה אומר - רק ילד אחד! מה עושה רחל, שרוצה לזכות בעוד ילד, בעוד שבט? כשנולד יוסף היא אומרת, מבקשת: יוסף ה' לי בן אחר. אבל איך אפשר? היא קבלה רק חלק אחד מנשמתו של יעקב, נכון? רחל מוכנה למסור את נפשה, היא מוכנה למות בשביל ילד נוסף, ואז – "בצאת נפשה כי מתה"...

זו אמא רחל, מוסרת נפש בעבור בניה, מתפללת עלינו, בוכה איתנו.

וכעת נענה על השאלה ששאלנו בפתיחת הדברים... חז"ל מסבירים שרחל אמנו נביאה הייתה. הסברנו גם שהיא מסרה נפש בשביל בנה. אם כך, מה ראתה התורה לתת מקום למילותיה של המיילדת?

התורה הקדושה מלמדת אותנו שכל דיבור ודיבור טוב מאיש לרעהו, כל חיזוק, כל מילה טובה, אפילו אם לא פעלה – חשובה כל כך בשמיים. כשהמיילדת רואה שרחל במצוקה, כשהיא מבינה שהיא בסכנת חיים, היא משמחת אותה, היא מעודדת אותה – הנה, הנה יש לך בן, היא מבשרת לה, והתורה נותנת מקום של כבוד למילות העידוד והנחמה הללו. את מבינה?

אחותי, כשאת רואה מישהי במצוקה נוראית כל כך שאת מבינה שאת לא יכולה לעזור לה, תרימי טלפון, תגידי מילה טובה, תחזקי, תעודדי, תאהבי... המילים של המיילדת ודאי שמחו את רחל ונסכו בה נחת ברגעיה האחרונים. גם את – המילים שלך, הקול, האהבה שלך יכולים לתת כוח ולעודד גם אם אפסה תקווה, גם אם אין אור בקצה המנהרה. וכן, כמו שהמיילדת הרוויחה מזה שזכתה ונזכרה בתורה, כך גם את תרוויחי.

בספר "48 דרכים לחכמה" שואל המחבר (הרב וינברג זצ"ל): איזו הנאה גדולה יותר לדעתך? לאהוב או להיות אהוב?

והוא עונה נפלא: לאהוב! 

השפעת אהבה על האחר, היא ההנאה הגדולה יותר... הנשמה רוצה לאהוב אחרים, משום שהענקת אהבה היא אחת מההנאות העמוקות שהנשמה יכולה לחוות. הנשמה, שנובעת במקורה מהאינסוף ברוך הוא, רוצה להתרחב אל מחוץ לעצמה וליצור קשר עם כל הנשמות האחרות שמחוברות אף הן לאותו מקור.

אז מה את מרוויחה? את הנאת הנשמה. ואין הנאה גדולה מזו.