קריאה ברשת להחליף חברות שהתייקרו: "הם מבינים רק מספרים, נעבור למוצרים חליפיים"

***

ניסים לב חביב כותב: "אי אפשר לחיות כאן. פשוט אי אפשר! קשה לקום כאן בבוקר לעוד יום מלחמת קיום. תמיד על הקצה, תמיד בפחד וחרדה. ועל מה??? על לחיות??? אני עובד כמו מטורף להספיק את הכל....ולא נשאר... פירורים...פירורים. מדינה זוועתית. והלוואי שתהיה פה מלחמה בין השפיות לבין היוקר".

***

***

סנדי סארי אלי קובאיווינובה (באנגלית: sandy sari eli kobaivnova) כותבת: 

יושבים פקידים מרוויחים על חשבוננו כסף מקבלים 50,000 ש"ח נקי, אין להם דאגות. אין להם התחייבויות, אין להם מחשבה 'אופס, המחירים עולים'. אז לי יש דאגה: לגן אני משלמת 3500 ש"ח, טיטולים מגבונים משחות החתלה ומזון לילדה עוד 3000 שח, בגלל שהכל קונים כפול גם לבית גם לגן. מזון צמצמתי מלא ולא כל דבר נכנס לבית. דואגת מבחינתי שהילדה תקבל יותר ממני והכל! חשמל מים וארונה כמעט 2000 ש"ח. שכירות 1500 ש"ח. קופת חולים ותרופות עוד 1000שח. הלוואות 5500 והיד עוד נטויה עם הריבית המופקרת הזו. דלק עוד 1000 ש"ח בממוצע וזה כי אנחנו לא יוצאים מהעיר. תגידי לי מר נגיד וחברי הממשלה שנבחרו לאן תובילו אותנו לגנוב, לישון ברחוב. לאן? חלמתי על ילד 9 שנים, עשיתי הכל. ניסיתי במרוצת השנים לחסוך, החלום לרהט את הבית ולשפץ אותו אבוד. החלום לקניית בית אבוד לגמרי. החלום לעוד ילד נעלם שהרי איך תפרנס? זה לא רק להביא וזהו. צריך לדאוג להכל. אני בת 43 וחוץ מאהבת ליבי הקטנה ובעלי - אין לי כלום בחיים. וכל עוד אתה מר נגיד וכל הממשלה העלובה הזו תחיו על חשבוני - לא יהיה לנו כלום בחיים".

***

***

***

שירן ממן כתבה:

***

***

***

***

***