ידידיה מאיר

ידידיה מאיר מגיב על דבריו של פרופ' אסא כשר, ואומר לכם: צאו להצביע

חשבתי, תמים שכמותי, שהוא תומך דמוקרטיה. הרי הוא פרופסור לפילוסופיה, חתן פרס ישראל לחקר הפילוסופיה הכללית, שם נרדף לאתיקה. למה שהוא יתנגד להצבעה בכנסת על החלטה כה גורלית של ממשלת מעבר, ועוד רגע לפני בחירות?

(צילום: מנדי אור)(צילום: מנדי אור)
אא

1. הדבר הראשון שעשיתי אחרי שקיבלתי בסוכות בווטסאפ מכמה כיוונים את הדברים המדהימים שכתב פרופ' אסא כשר, היה ללכת אל הפייסבוק שלו ולבדוק שההודעה הזאת היא לא פייק או פרודיה שמישהו ניסה לעשות על המוסר הכפול של אנשי השמאל. אבל לא. זה ממש לא היה פייק. והנה הפוסט, ככתבו, כלשונו וגם כעיצובו. כדי שתוכלו להתרשם מכל מילה ומכל אנטר:

"הערה על אישור ההסכם בדבר הגבול הימי עם לבנון:

אילו היינו מדינה מתוקנת, שבפרלמנט שלה יש אופוזיציה פטריוטית המסוגלת לדון בכל סוגיה לגופו של עניין, בשיקולים של טובת הכלל, כי אז הצדק היה עם ההעדפה של דיון והצבעה בכנסת על פני אישור בממשלה.

אבל

אנחנו לא מדינה מתוקנת -

בפרלמנט שלנו יש אופוזיציה שאינה פועלת בשיקולים של טובת הכלל, אלא רק בהתנהלות פרועה לשמצה לטובת נאשם בשחיתות, גם לרעת הכלל (הצבעה נגד פטור מוויזות לארה"ב לדוגמה),

ולכן אין טעם לקיים דיון בכנסת

וראוי להסתפק באישור הממשלה".

 

2. לאלו שלא בדיוק בעניינים (כל הכבוד, הייתם כנראה עסוקים יותר בסוכה ובלולב ופחות במבזקי החדשות), נסביר: הדברים נכתבו אחרי שראש הממשלה לפיד הסביר במסיבת עיתונאים מדוע החליט להתעלם מהמלצת היועצת המשפטית לממשלה שאמרה שהדרך הנכונה ביותר לאשר הסכם כמו זה עם לבנון בתקופת בחירות היא בהצבעה במליאה. "לאור ההתנהגות הלגמרי מופקרת של האופוזיציה", ענה לפיד בפשטות, כאילו הוא אומר את הדבר הכי מתבקש, "לא חשבנו שנכון להביא את זה להצבעה בכנסת".

פה, אני חייב לומר, לא הלכתי לוודא אם לפיד באמת אמר את זה. לפיד כבר מזמן התעלה מעל כל פרודיה עליו. הטקסט הזה הוא לפיד קלאסי. הרי מאז ימיו בתקשורת ועד ימיו בלשכת ראש הממשלה הוא הנכון, הוא הישראלי, הוא הקובע - ואל דעתם של כל היתר אין באמת צורך להתייחס. כך הוא הרי נוהג אפילו בחברי המפלגה שלו.

אבל המקרה של כשר הוא מדהים בעיני. ולא כי חשבתי עד היום שהוא תומך ליכוד או משהו כזה. ברור שלא. אבל כן חשבתי, תמים שכמותי, שהוא תומך דמוקרטיה. הרי הוא פרופסור לפילוסופיה, חתן פרס ישראל לחקר הפילוסופיה הכללית, שם נרדף לאתיקה. למה שהוא יתנגד להצבעה בכנסת על החלטה כה גורלית של ממשלת מעבר, ועוד רגע לפני בחירות? זה לא אמור להיות קשור לפוזיציה פוליטית.

זה קשור למשטר תקין. אבל האיש של האתיקה והמוסר קובע נחרצות (וגם אצלו, לא נראה שהוא מרגיש שהוא אומר כאן משהו מזעזע) שהאופוזיציה, כלומר נציגי הציבור של מיליוני מצביעים לליכוד, לש"ס, ליהדות התורה, לציונות הדתית וגם רוב מצביעי ימינה, שנשארו מחוץ לממשלה רק בגלל הבחירה שלהם בנתניהו - הנציגים הרבים והטובים האלה לא פועלים בכנסת "בשיקולים של טובת הכלל, אלא רק בהתנהלות פרועה לשמצה לטובת נאשם בשחיתות, גם לרעת הכלל". וזאת לא סתם השמצה, או אפילו טענה. יש לה נפקות מעשית: "ולכן אין טעם לקיים דיון בכנסת וראוי להסתפק באישור הממשלה".

 

3. שימו לב: זה לא טוקבקיסט, זו לא שיחת חולין של נהג מונית, זה לא מאזין מתלהם שעולה לדבר בתוכנית רדיו ("אני אומר לך, נתן, יש לנו אופוזיציה זבל, אלה מעניין אותם רק ביבי המושחת הזה. רק ביבי. אז אני אומר, כן? שלא יצביעו. שישבו בבית. יותר טוב, תאמין לי"). זה קול המוסר והאתיקה. "דעת תורה" של מנסח הקוד האתי של צה"ל. "אין טעם לקיים דיון בכנסת". פשוט אין טעם.

וזה מפחיד אותי. אתם לא מבינים כמה. כשאנשי אקדמיה או משפט קובעים במילים יפות מהי "מדינה מתוקנת", מיהי "אופוזיציה פטריוטית" ומהי "טובת הכלל" – זה עושה לי כאב בטן. פיזית, לא כדימוי. למה? כי לא מדובר כאן בוויכוח פוליטי נוקב. מבחינת פרופ' כשר הוויכוח כבר הוכרע. אין כאן שני צדדים. כשר לא רוצה לנצח אותנו בדיון, הוא מבטל את עצם קיומו של הדיון. כי הרי יש צד אחד שדואג לטובת הכלל, וצד שני, של מיליוני אזרחים שלא צריך להתחשב בדעת נציגיהם. הדרנו אותם מהממשלה, ועכשיו גם מהכנסת. וליד טאהא ומנסור עבאס, מלאים ב"שיקולים של טובת הכלל". הם "פטריוטים". יריב לוין ושמחה רוטמן? הם פשוט לא ראויים להיות חלק מהדיון.

 

4. אתם יודעים, יש דברים שכותבים בעיתון, שאומרים בקול, ויש דברים שחושבים בשקט. הפוליטיקלי קורקט (עדיין) לא יכול להיכנס למחשבות שבין אדם לעצמו או לחבריו הקרובים. ואחרי ההקדמה הזאת, אני מתחייב לכם בהן צדק: מימי לא עלה במחשבתי לשלול מנציגי השמאל את זכות ההצבעה בכנסת. אני לא מדבר על תומכי טרור במפלגות הערביות. מקומם של אלה מחוץ לחוק.

אני מדבר על חברי כנסת שמייצגים ציבור, מיעוט, שחושב אחרת לגמרי ממני בכל הסוגיות. האם אני מקווה שהמפלגות האלה יקטנו? בוודאי. האם אני מתפלל שבוחריהם יתפכחו ויצביעו אחרת? בהחלט. האם הייתי רוצה שהם יהיו באופוזיציה? בטח. שם מקומם. הם מיעוט קטן. שם הם גם היו בעשרות השנים האחרונות, עד שבנט ושקד החזירו אותם לניהול המדינה בלי מנדט מהעם. אבל מעולם לא עברה בי המחשבה לא לתת לנציגים שלהם להצביע באופן דמוקרטי במליאת הכנסת. כנראה זה בגלל שאני לא פרופסור לפילוסופיה שיודע איך צריכה להתנהל "מדינה מתוקנת".

 

5. רגע לפני שכתבתי את הטור הזה חזרתי שוב לפייסבוק של הפרופסור. אולי הוא חזר בו. אולי הוא פרסם איזו פסקת הבהרה. ובכן, לא רק שהוא לא חזר בו - הוא החמיר את עמדתו. זה לא ש"פשוט אין טעם לקיים דיון בכנסת" כמו שהוא כתב בפוסט הראשון, המתון. עכשיו הוא כותב שמבחינת "האתיקה הפרלמנטרית" הממשלה הייתה חייבת לנהוג כך. זה פשוט חיוב גמור. והכול מנוסח במילים אקדמיות גבוהות מלאות אתיקה. הוא לא עוד משתתף בשיח הציבורי, הוא קובע את הכללים שלו, לכולנו:"האתיקה הפרלמנטרית, בכל מדינה מתוקנת, דורשת מכל חברי הפרלמנט והסיעות: 1. לשמור על כבוד הפרלמנט וחבריו בכל הליכותיהם. 2. להשתתף בפעילות הסדירה של הפרלמנט, לפי נהליו, קודם כול בוועדות של הפרלמנט. 3. להשתתף בדיוני הפרלמנט במליאה באופן מכובד וענייני, הבא לבטא את הדעות של בוחריהם בנושאים העומדים על הפרק... התנהלות האופוזיציה מאז החלה כהונת הממשלה הנוכחית הייתה בניגוד גמור לכל אחת מן הדרישות האתיות הללו... אין ספק שאילו הביאה הממשלה את ההסכם לדיון בכנסת היינו רואים מופע נוסף של התנהגות לא־אתית, הפוגעת בכללי האתיקה הפרלמנטרית שלפנינו. בכך היה נפגע עוד יותר מעמד הכנסת בעיני הציבור... מנקודת המבט של האתיקה הפרלמנטרית, הממשלה הייתה חייבת לנהוג כפי שנהגה. כל ההתקפות עליה (ועל הפוסט שלי) היו נבערות, במקרה הטוב, לא ישרות, במקרה הרע. וככל שהדברים התבטאו בתקשורת המרכזית, ההתקפות האלה היו גם נבערות וגם לא ישרות".

אתם מבינים? יש אמת אחת ואין בלתה. ומי שמנסה להתווכח איתה הוא לא ישר, או נבער, או שניהם.

 

6. כיוון שכבר התחלתי לשוטט בדף הפייסבוק של כשר, גללתי עוד קצת למטה. מין סקרנות כזאת. אפילו סקרנות אינטלקטואלית. לראות על מה כותב איש הפילוסופיה כשהוא לא כותב שחייבים לא לתת לנציגים של רוב העם להצביע.

אז ככה: כשר הוא כנראה חובב ציפורים. מדי יום או יומיים הוא מעלה תמונות מרהיבות של ציפורים, מכל הסוגים. ובין לבין הוא מפרסם גם הגיגים אישיים שלו. מיד טעימה מאחד אחד מהם, אבל לפני זה חשוב מאוד שתהיו מודעים לכללים הברורים, כפי שמופיעים ב"אודות" של הדף שלו: "האתיקה של המקום הזה: הדיונים במה שאני כותב או בתגובות של אחרים על דברי חייבים להיות ענייניים ומנומסים. טקסט שמתעסק בי או באחד המגיבים באופן אישי ולא מנומס יימחק. אני משאיר במקומן תגובות רבות שיש בהן אי הסכמה לדברי, אבל אני לא משאיר שום תגובה שיש בה עלבונות, גידופים, הכפשות וביטויים אחרים של גסות רוח. מי שחביב עליו הסגנון של טראמפ יצטרך למצוא לעצמו מקום אחר לסגנון הטראמפיסטי שלו".

הבנתם? יופי. אז עכשיו אפשר לעבור לדברים שכשר כתב רגע לפני ראש השנה: "הערה על דמות החברה הישראלית, ערב השנה החדשה: אני מתבונן בדמותה של החברה הישראלית, ערב ראש השנה, כמו מי שמתבונן בצלחת מרק המוגשת למישהו, במסכדת החברה הישראלית, לכבוד ראש השנה".

מה זה "מסכדת"? האם זאת טעות הקלדה של המילה "במסעדת", או שמא מדובר במונח שאדם נבער שכמוני לא מכיר? לא יודע. אבל בואו נגיע לעיקר:

"1. במרכז צלחת המרק אני רואה כופתאות, יפות וטעימות ואפילו משתבחות. 2. הכופתאות מונחות על מרק דלוח, די צח אבל חסר טעם. 3. המרק מוקף טבעת רחבה, לא נעימה, לא בצורתה ולא בטעמה. 4. הכול מוקף טבעת רחבה, עכורה, מעוררת סלידה, ההולכת ומתרחבת.

"ומי שזקוק לנמשל, הנה הוא: 1. איים של מצוינות. 2. חברה בינונית, סתמית, לא מרשימה. 3. טבעת של גסות רוח עד כדי גסות לב, אנוכיות עד כדי חזירות, רדיפת כ-כ-כ. טבעת של זוהמה מוסרית, גזענות, שנאת השונה ומשטמת הזר, שלטון השקר, הפעלת כנופיות בנוסח של מאפיה, מאמץ להשלטת העוול, כרסום מתמשך של עקרונות הדמוקרטיה וכל המוסדות שעליהם היא עומדת".

צריך להסביר לכם למי מתכוון הפילוסוף בסעיף 3 כשהוא מזכיר את הכ-כ-כ של מיקי זוהר? נראה לי שמיותר. אז נקפוץ לשורת הסיכום: "מותר ליהנות מן הכופתאות של המרק החברתי, אבל חובה לנקות אותו מכל טבעת מלוכלכת, בעיקר מכל טבעת מזוהמת, מרעילה, של סכנת נפשות". גרבוז לפילוסופים.

איזו שנאה, ריבונו של עולם. יצא לי כבר להכיר בחיי שונאים ממגזרים כאלה ואחרים. אני אומר לכם שאחרון התומכים הקיצוניים ביותר של בן-גביר, לא מתחיל להתקרב למה שמתרחש במוחו של חובב הציפורים. וגם למה שיוצא מהמקלדת שלו.

 

7. לכל מי שמתלבט אם לטרוח להצביע הפעם, לכל האדישים, המתחכמים, הפיינשמקרים: קחו את הטקסט הזה של כשר, ושמרו אותו לצד ספח תעודת הזהות. אתם מוזמנים לעיין בו שוב בבוקר יום שלישי בעוד שבוע וחצי. אני בטוח שהוא לא רק ייתן לכם מוטיבציה ללכת להצביע, אלא גם יעזור לכם להחליט למי.

אלה לא עוד בחירות. יש כאן מאבק על הכול. על הזכויות הבסיסיות ביותר שלנו. ככל שהשמאל מזהיר שהימין הוא "סכנה לדמוקרטיה", כך הוא בעצמו הופך סכנה לדמוקרטיה, הלכה למעשה: בסתימת פיות, בדורסנות, ברצון לסגור כלי תקשורת, לפטר שדרנים, להשתיק רשתות חברתיות, להעביר החלטות הרות גורל בלי רוב בכנסת.

השאלה שעומדת כעת על כף המאזניים היא האם מותר לפעול, לדבר ולחשוב ברוח ימנית, יהודית, ציונית, דתית, חרדית, מסורתית, שמרנית, לא פרוגרסיבית, או שאו־טו־טו ימציאו כללים שיאסרו, לאט לאט, את כל מה שאתם מאמינים בו ורוצים בו. איך כתב השבוע גונן גינת? "אין לי מושג אם אי פעם תקום כאן דיקטטורה ומי יהיה הדיקטטור. אבל אני יודע מי יכתוב לדיקטטור את הקוד האתי: אסא כשר".

אז תצביעו, ותצביעו נכון. אומר זאת כך: תצביעו כל עוד נותנים לכם את זכות ההצבעה. הרי אתם יודעים מה עושים ב"מדינה מתוקנת" עם "הטבעת המזוהמת והמרעילה" הזאת שמעכירה את המרק הצח ומלכלכת את הכופתאות המשובחות.

הטור פורסם בעיתון "בשבע".

תגיות:ידידיה מאירבחירות 2022

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה