היא מכבדת הורים מאד – אולי יהיה לה קשה להתפנות לבעלה?

כיבוד הורים אמיתי הוא הבסיס לכל מעגלי חיינו. גם בזוגיות יש לכיבוד ההורים שלנו ולכיבוד ההורים של בן זוגנו משקל קריטי.

לכאורה זה עלול להישמע סותר – אולי אם אכבד את הורי, לא אתן את תשומת הלב המספקת לבעלי?

הרב הצדיק שמואל קובלסקי זצ"ל שאל את הגאון החזון אי"ש זיע"א על מקרה שבו הציעו שידוך, והתברר שהבת מסורה מאוד להוריה, מייחלת למוצא פיהם, ממלאת את משאלותיהם ומקדישה למענם הרבה מכוחה ומזמנה – אולי קיים החשש שמא הנהגתה זו כלפי הוריה תהיה לרועץ כאשר תינשא? אולי תזנח את חובותיה כלפי בעלה? השיב החזון איש בפסקנות: "נערה שמכבדת את אביה ואמה, בידוע שתכבד כך את בעלה" (חוברת "כיבוד הורים", בהוצאת איילת השחר).

זאת אומרת שכיבוד הורים, בדרך הנכונה, לא זו בלבד שלא יפגע בזוגיות שלנו, אלא יבנה אותה טוב יותר! עם זאת, ראוי להזכיר שוב כי על פי התורה אישה מחויבת קודם כול בכבוד בעלה, ורק אחר כך, ואם בעלה אינו מתנגד, עליה לכבד את הוריה.

נוסף על כך, עלינו לדעת שכל אחד מבני הזוג חייב בכבוד חמיו וחמותו; הבעל צריך לכבד את הורי אשתו, והאישה - את הורי בעלה. "ואב ואם של זה כאב ואם של זה" (ספר חרדים).

כיבוד הורים – עבודת המידות והכנעה

בילדותו מקבל האדם את כוחו מהוריו, "כגמול עלי אמו" הם מגדלים ומחנכים אותו והוא נשען עליהם ומושפע מהם. כדי שיוכל האדם לגבש את אישיותו העצמאית ולפתחה כבחירתו החופשית, בדומה להוריו או בשונה מהם, הוא חייב להתרחק מעט מהוריו.

בשנות הנערות קיימת באופן טבעי התרחקות ומרדנות מסוימת כלפי ההורים, ותכליתה בטבע הנפש היא לעזור למתבגר לעצב את אישיותו בבחירתו החופשית. אולם בדרך כלל גם בשלב זה המתבגר עדיין סמוך על שולחן הוריו, ובאופן מעשי מקבל מהם את צרכיו החומריים, וכתוצאה מכך שחיים יחד באותו בית הוא נחשף לאורחות חייהם, דעותיהם ואישיותם.

השלב שבו המתבגר יוצא לחלוטין מתחת ידי הוריו הוא שלב הנישואין.

אומר הקב"ה, שבהגיע העת להתחיל את חייהם העצמאיים - חייבים בני הזוג להתרחק קמעא מהוריהם ולדבוק שניהם יחד בבניית דרכם המשותפת. ההדרכה האלוקית לאדם היא לעזוב את התלות בהוריו ואת היותם מרכז חייו ולבנות את חייו יחד ובשותפות עם אשתו, ולאו דווקא כהמשך ישיר של הוריו.

חז"ל מבטאים זאת במדרש: "וינחם יצחק אחרי אמו – ר′ יוסי אמר שלש שנים עשה יצחק אבל על אמו, ולאחר שלש שנים לקח את רבקה ושכח אבל אמו. מכאן אתה למד, עד שלא לקח אדם אישה - אהבתו הולכת אחר הוריו, לקח אדם אישה - אהבתו הולכת אחר אשתו, שנאמר: 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו וכו′'. וכי יעזוב איש את מצוות 'כבד'? אלא שאהבת נפשו דובקת אחרי אשתו, שנאמר 'ודבק באשתו'".

מערכת היחסים בין אדם להוריו, המבוססת על כיבוד הורים, אינה משתנה בעקבות הנישואין ולא צריכה להשתנות, אלא שהתלות הנפשית שלו בהם צריכה להיפסק, מכיוון שהוא מוכרח להיות עצמאי בשביל עצמו ובשביל משפחתו החדשה שמתחילה להיבנות.

כדי שבני זוג יוכלו להתחתן עם בני זוגם ולא עם הוריו של בן הזוג, חייב כל אחד מבני הזוג להשתחרר מתלותו בהוריו ולפתח אחריות ומחויבות מוחלטת לבן הזוג החדש.

במצוות כיבוד הורים, גם כאנשים נשואים, אנחנו חוזרים ומתַרגלים יכולת הכנעה וקבלה, יכולת לקבל דעה, דרך או החלטה שונה משלנו. כשאני למוד ענווה וסובלנות ומיומן במלאכת הכיבוד, ודאי אכנס לזוגיות בלי קושי ואכבד גם את רצונו ודעתו של בן / בת הזוג, אדע לדאוג ל"עולם הזה" שלו, ואדע גם שאין צורך בהתערבות שלי ב"עולם הבא" שלו.

הרב אברהם שהרבני הוא יועץ זוגי ומשפחתי מטעם מחלקת שלום בית.