סיון רהב מאיר: עבודת המידות של הרב אורי זוהר זצ"ל

"הכל מתפרק". זה היה הרושם של מי שעקב השבוע אחרי החדשות הפוליטיות. "הכל מתחבר". זה היה הרושם בבית משפחת הרב אורי זוהר, בשבוע שחלף מאז שנפטר. כל כך הרבה מעגלים נסגרו בשבוע הזה, כל כך הרבה חוטים שנפרמו – נקשרו מחדש.

ובכל זאת, נדמה לי שבחסות האבל הלאומי בכל המגזרים, סיפרנו לעצמנו גם כמה שקרים השבוע:

אורי זוהר לא היה "גשר בין העולמות", כפי שאמרו רבים. הוא לא בא לפאנלים של פיוס ולימי עיון על אחדות. מי שמגיע לשם בדרך כלל כבר די מסכים מראש על רוב הדברים. זוהר היה חרדי ליטאי ומחמיר מאוד, כמעט חד-פעמי באורח חייו הסגפני והתובעני. אבל באותה מידה, הוא היה קיצוני גם באהבת ישראל שבו, באכפתיות כלפי חבריו מהעבר, שגם הם היו קיצוניים בחילוניותם לפעמים. זה מודל שחשוב להכיר ולפתח: איך לחיות במחלוקת עמוקה ולהמשיך לשמור על קשר. להמשיך לאהוב.

ועוד עניין: אולי נוח לנו לחלק את העולם באופן פשטני לחוף מציצים מול מאה שערים, אבל היום היהדות היא חלק מעולם הזוהר. סלבז שמניחים תפילין ונוסעים לאומן ושרים פיוטים לא היו אז, בשנות השבעים. בימינו גם כמעט לא חוזרים בתשובה במסלול אורי זוהר, בנטישה חדה ומהירה. גם בעולם החרדי, היו מדריכים היום את זוהר הצעיר באופן מתון ומדורג יותר, אולי אפילו בלי לעזוב לחלוטין את עולם היצירה. דמויות כמו אביתר בנאי או צבי יחזקאלי משקפות טוב יותר את הדור החדש הזה של בעלי התשובה.

זוהר עצמו, באופיו, רצה כמובן בהתנתקות המוחלטת, בצלילה לעולם התורה, אבל חוזרים בתשובה רבים אמרו השבוע שהוא לא היה עבורם מודל לחיקוי מדויק, אלא יותר השראה. הם רוצים לגור בבית צמוד קרקע, לא בדירת חדר על חדר.

נקודה אחרונה שפוספסה לחלוטין לאורך השנים היא עבודת המידות והתיקון העצמי. זה אולי העיקר. 45 שנים של עמל, שיפור, ליטוש. בהלוויה סיפר בנו, שלום, שבכל פעם שאביו כעס וצעק – הוא תרם 500 ש"ח לצדקה, עד שהצליח להתגבר על המידה הרעה הזו. יהורם גאון עלה מיד אחרי ההלוויה לבית המשפחה, לספר איך הרב אורי צלצל אליו לאחרונה והתנצל על משהו שקרה לפני יותר משישים שנה, בלהקה הצבאית. "אמרתי לו שאני מוחל לו, והוא נרגע", אמר גאון. "אבל לא אמרתי לו כמה נפעמתי מחשבון הנפש הזה שלו".

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".