חינוך ילדים
הדרכה עם מנוחה: שהמורה יסתדר בעצמו, מה זה קשור להורים?
הסופרת מנוחה פוקס בהדרכת הורים ברורה ומעשית, והפעם: עד כמה ההורים צריכים להיות מעורבים בנעשה בבית הספר?
- מנוחה פוקס
- כ"ח אייר התשפ"ב
(צילום: shutterstock)בני בן ה-10 מפריע למורה בכיתה. המורה מטלפן אלינו ומתלונן על התנהגותו, אבל לנו אין מה לעשות. בבית הילד מתנהג למופת. אנחנו לא יודעים על מה המורה מדבר. בעלי אמר למורה שיסתדר בעצמו, כי זו בעיה שלו. האם באמת זו בעיה של המורה? או שאנחנו צריכים להתערב ולהעניש את הילד?
* * *
הורים רבים מתחבטים בשאלה: עד כמה להתערב בענייני הכתה? הם לא רוצים להעכיר את האווירה בבית בגלל שהילד לא מתנהג יפה בכיתה, אבל המורה לוחץ אותם להתערב, והם מבולבלים.
האם הוגן להשאיר את המורה מול הילד ולדרוש ממנו לפתור את הבעיה בעצמו? במקרים רבים מדובר על מורה אחד מול 40 חברה לא פשוטים, במקרים רבים הילד מתסיס את יתר ילדי הכיתה ואלו עושים כל מה שעולה בדעתם בעקבותיו.
מצד שני, ילד שמתנהג בבית כשורה, ייתכן שבאמת הבעיה שלו היא אחד מול אחד, שלו מול המורה, אולי המורה לא כל כך אוהב אותו והדבר ניכר בעיני הילד, אולי משעמם לו בשיעור? אולי הוא פטפטן שקשה לו לסגור את הפה משך שיעור שלם וצריך לתת לו תעסוקה נוספת?
איך כל זה מתקשר להורה שלא נמצא בכיתה ואינו יודע למה קורים שם דברים?
התשובה:
הורה ומורה חד הם. שניהם תפקידם להביא את הילד הספציפי להיות בן אדם חיובי, ערכי ותורם לעצמו ולאחרים.
הורה חייב להיות בקשר עם המורה ולשמוע מה שיש לו לומר. הוא גם חייב לתת למורה להבין שהוא מבין אותו ושהוא יעשה מה שביכולתו כדי לעזור. בסופו של דבר הילד הוא שלו והוא אחראי עליו גם כאשר הוא בכתה.
כדאי שההורה ידבר עם המורה ויבין ממנו מה זה נקרא לדעתו להפריע, מה יחסו של המורה לילד, מה המורה מצפה מהילד ואיך הילד נוהג בשיעורים אחרים.
לאחר מכן ישוחח ההורה עם הילד, ובלא לתקוף אותו ינסה להבין אותו, לדעת למה הוא חותר בהתנהגותו, ומה עובר עליו בכיתה.
בסופו של דבר הילד חייב להבין שהתנהגותו מפריעה למורה, שההורה לא מוכן לקבל את זה, ושההורה שם כדי לעזור, לסייע, לעודד ולחבק אותו.
להתערב בנעשה בכיתה אין זה אומר להעניש את הילד, כפי ששאלת בשאלתך. זה אומר להקשיב, להבין, לשמוע ולחשוב במה להועיל.
ייתכן שעצם ההקשבה של ההורה, ועצם הידיעה של הילד שההורה מעורה בנעשה בכיתה, כבר יביאו להשקטה, אבל צריך לבדוק כמובן עד כמה הילד כשיר ללימודים, ועד כמה הוא מפריע, פשוט, כי אינו מסוגל ללמוד באופן שבו הוא מחויב ללמוד כרגע (ועל כך תתייעצו עם הצוות הייעוצי בבית ספרו).
לסיכום - היו מעורבים בנעשה, אבל אל תתנו לא לילד ולא למורה להבין שאתם שם, במקומם.