פורום מומחיות
איך חוזרים למשקל שלפני החגים?
איך חוזרים לרזות אחרי האכילה בחג, ואיך מעודדים את הילדים לסדר את הבית?
- הידברות
- א' אייר התשפ"ב
(צילום: shutterstock)כל החג אכלתי ללא הפסקה, לא הקפדתי על הכללים, אף על פי שאני יודעת אותם. משהו בניחוחות החג ובאירוח המשפחתי גרם לי לאכול ללא הפסקה, ועכשיו אני בוכה על התוצאות. העליתי חמישה ק"ג בשבוע אחד... מה אני עושה? איך ארזה בדרך הטובה ביותר?
מהי הרזייה נכונה? מדוע דיאטות אינן עוזרות?
ראשית, יש להבין שדיאטה אינה עוזרת. כל עוד לא משנים את אורח החיים ואת הרגלי ההתנהגות הקשורים באכילה - דבר לא יעזור.
ובכן, מהו הפתרון?
ללמוד לשלוט בדחף האכילה, משום שמילת המפתח הינה שליטה. כלומר לא מספיק רק לדעת מה צריך לאכול, כמה ומתי, באופן תאורטי, אלא צריך לדעת איך לשלוט על הדחף לאכילה, על ידי שינוי תהליכי חשיבה, מודעות עצמית ושינוי תהליכים של תת המודע, אשר גורמים לרצון לאכול שלא מתוך רעב.
יחד עם זאת, כאשר אוכלים תוך כדי תהליך ההרזיה מכל סוגי המזון ללא איסורים, כלומר לומדים שמותר לאכול מהכל בתנאי ששולטים בכמות - זוהי הדרך היחידה למניעת מצב של אכילת יתר חסרת שליטה ושל עלייה מחודשת במשקל.
(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)
* * *
אני אם עובדת לשישה ילדים. ארגון וסידור הבית חשובים לי, אך לצערי אני מגלה שילדי אינם שותפים לכך. חפציהם פזורים בכל מקום, והדבר מתיש אותי נפשית. כיצד עלי לנהוג?
במצבך, את חשה רצון ליצור מציאות שאת רוצה ולהביא את האחר, במקרה זה את ילדיך, לשיתוף פעולה איתך. כשאנו רוצים ליצור מצב בו תהיה לנו השפעה על התנהגות האחר, עלינו לדעת איך ליצור בו את הרצון לביצוע הפעולה, ולשם כך יש להבין כיצד המנגנון האחראי על כך במוח עובד.
המוח האנושי יודע לקשור בין גירוי לתגובה. מנגנון זה מכונה גם "התניה קלאסית", שמשמעותה – לאחר שיצרתי קשר במוח באופן מודע בין גירוי לתגובה, הרי שבכל פעם שיופעל הגירוי - תתקבל אותה התגובה. הלכה למעשה - אם מישהו פעל לשביעות רצוני, כל שעלי לעשות כדי ליצור מצב זה שוב, הוא לתגמל אותו על כך רגשית באופן שייווצר במוחו קשר בין פעולתו לבין התגמול, וזה יוליד בו את הרצון לבצע שוב את אותה פעולה.
על מנת לגייס את ילדיך לעזרה בבית, יש לתגמל באופן מידי את הראשון מביניהם שנרתם לכך, וממש להנציח רגע זה. ליצור מציאות שתגרום לו להרגיש טוב, לחבקו, להעניק לו ממתק קטן או שי. ככל שנאריך יותר את העיסוק בתגמול, ונוליד בו תחושות והרגשות חיוביות של שמחה וכיף, כך ייחרט יותר הקישור בין העשייה לתגמול.
מעתה, בכל פעם שיתבקש הילד לעזור, המוח יוליד מאליו את הקישור שבין העזרה לבין הרגשה טובה. ומה שיישאר לו לעשות, זה רק לרצות לעזור עוד ועוד.
(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)