סגולות מיוחדות בשירת הים

בשבוע הקודם, שבת הגדול, פירטתי סגולות והנהגות לקראת חג הפסח וליל הסדר. וכעת לשביעי של פסח, שהוא היום החותם את חג הפסח. בליל שביעי של פסח ירדו בני ישראל לים סוף, ולפנות בוקר טבעו המצרים, ובשחרית, בעת שראו משה ובני ישראל את הנס, אמרו שירת הים. לכן בשביעי של פסח אנו אומרים שירה נפלאה זו, ובזמן קדוש זה נמצאות שתי סגולות חשובות, שהן פרנסה וזיווג.

פרנסה ומזונות - משום שיום אחרון של פסח נידונים בו על התבואה, וזיווגו של אדם - שדומה לקריעת ים סוף, כמובא בתלמוד (פסחים קיח, סוטה ב ע"ב). לכן מומלץ לומר שירת הים מילה במילה ובשמחה יתירה ג' פעמים בעת הזו:

א.  בליל שביעי של פסח בזמן חצות לילה, ויש נוהגים קודם עלות השחר.

ב.  בתפילת שחרית של יום טוב שביעי של פסח.

ג.   בזמן קריאת התורה להקשיב בריכוז לכל מילה בגודל הנס הנפלא.

כעת נעורר מעט על החשיבות של אמירת שירת הים בכל יום בזמן תפילת שחרית שסגולת אמירתה למחול "כל עוונותיו של אדם". והדבר מדהים ונפלא. כתב מר"ן החיד"א – הפליגו בזוהר הקדוש (ח"ב) באמירת שירת הים וסודותיה, שהוא עילוי גדול ונחת לשכינה הקדושה. ויצייר בדעתו כאילו עומד ביבשה בתוך הים, והמצרים נטבעים והוא ניצל. וסגולה זו לכפרת עוונותיו. וכשם שמשורר ומשער, כך מכפרין לו עוונותיו. ועוד כתב ר' חיים פלאג'י זצ"ל, אחת מעשר סגולות שמכפרין עוונותיו של אדם בלא סיגוף ועינוי - מי שקורא "ויושע" בשמחה ובניגון, כשם שאמרוה ישראל בקריעת ים סוף. וכתב "הסולת בלולה בשם המדרש", שהאומרה בכל יום בשמחה רבה ובדקדוק ובטעמים כאילו הוא עצמו יוצא ממצרים ועובר בים והקב"ה מצילו, מוחלין לו עוונותיו. וכתב רבנו יהושע אבן שווב, תלמיד הרשב"א, שיש לאומרה בנעימה כאילו לא קראה מעולם. וכתב משנה ברורה (סימן נ"א אות י"ז): ויאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים. "והאומר בשמחה מוחלין לו עוונותיו".

הגאון הרב סלמאן מוצפי זי"ע היה אומר את פסוקי דזמרה ושירת הים בהתלהבות יתירה, עד שכל גופו היה מתנועע משמחה, ואומר כי הניגון והשמחה הם עיקר גדול בשירת הים. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו.

בברכת פסח כשר ושמח.