זכיתי להיות שם: עדות אישית מתוך חדרו הקדוש של מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל

עמדנו בצד, בחדר הקדוש. אמנם אנחנו כאן מטר ליד גדול הדור, אך הוא נמצא רחוק מאיתנו, עיניו שקועות בגמרא, אצבעותיו מטיילות במהירות על פני השורות, ומחשבתו מפליגה בהבנת המחלוקת בגמרא בין אביי ורבא. בולע מתוך צימאון את המילים האהובות, כאילו הוא רואה אותן לראשונה בחייו.

זכיתי להיות שם לא מעט פעמים יחד עם רבני ומנהלי הידברות. לא היו אלו ביקורים אישיים, אלא למען ארגון הידברות, בעצם למען עם ישראל.

זו הייתה תמונת המצב הרגילה כשנכנסנו אליו. לקח זמן עד שהנכד המסור, יענקי, הצליח לנתק אותו מהספר, בלחישה ישירה לאוזניו 'הגיעו לכאן הרבנים מארגון הקירוב הגדול הידברות'.

כשהורמו העיניים וננעצו בך, ראית בהם גם כאב של הפסד, הפסד של עוד דקה בלימוד התורה. ואז בתת מודע אתה מקצר במילים, אומר ושואל בתמצית רק מה שאתה ממש חייב.

הרגשנו שהוא מעניק לנו את התרומה הגדולה ביותר שאדם מסוגל לתת; כמה דקות יקרות ביותר. דקות שאילו לא הגענו היו מוקדשות לגמרי ללימוד התורה. אם היינו צריכים לרשום קבלה על תרומתו לארגון ולתרגם זאת למונחים כספיים יבשים, היינו כותבים ליד שמו תרומה על סך עשרה מיליון דולר לפחות.

זאת לא הגזמה כלל. כל דקה הייתה שווה לו הון, והוא העניק לנו אותן בטובו. כך העניק באהבה מדי יום דקות יקרות לכל יהודי שהיה נצרך לכך.

הקשר המיוחד שלו להידברות היה מוכר. זכינו להיות אצלו עם רבני הידברות וראשי הארגון, לא פעם ולא פעמיים, במשך שנים. החל מהפעם הראשונה, בה חתם על מכתב תמיכה נדיר יחד עם כל גדולי ישראל. בביקור זה היינו עדים לדבר מעניין, שגם היה עבורנו לקח ולימוד. לאחר עיון במכתב הוא לא הסכים לחתום מיד, אלא ביקש שלפניו יחתום הגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל. לאחר בירור העניין התוודענו שבימי הישיבה קטנה הגרמי"ל לימדו תורה, וכיוון שנחשב כרבו, הגר"ח תמיד יחתום רק אחריו.

בביקורים אלה היינו מעלים בפניו שאלות מסובכות שנשאלנו, דרכי התנהלות בארגון ועוד. ואיך לא, ברכות! כמה עם ישראל ציפה לברכות שלו. ככל שהברכות היו קצרות יותר, התגבר הביקוש עוד ועוד. אבל את תורמי הידברות אהב לברך באופן מיוחד. להם הוא גם נתן סגולות מיוחדות: גביע כסף עם חתימתו, תהילים מבורך, סכין לראש השנה, יין הסיומים הידוע, וזאת לא כל הרשימה.

את ההנאה הגדולה ראינו עליו כאשר הצגנו בפניו את הפעילות הענפה של הארגון. קורת רוח מרובה הייתה נסוכה על פניו כשראה את עשרות המחלקות בהידברות, למן מניעת התבוללות ועד פעילות לנוער נושר. במיוחד היה תמיד נהנה לראות את הרשימות המלאות עם הקבלות האישיות שעם ישראל קיבל על עצמו במשדרי הידברות השונים. בשמירת שבת, צניעות, תפילין, לימוד התורה ועוד.

ללא ספק, אחד השיאים בקשר המיוחד של מרן עם הידברות היה כאשר בצעד תקדימי והיסטורי הגיע לבקר במשרדי הארגון בפתח תקווה. מרן כמעט לא יצא מביתו בשנים האחרונות, לכן הביקור הוגדר על ידי מקורביו כהיסטורי ממש, בפרט שהוא עבר בין הקומות והקדיש לנו זמן בלתי מבוטל. היה זה ביטוי להערכה הגדולה שהוא חש כלפי הארגון הגדול, המקרב מאות אלפים לדרך התורה שכל כך הייתה אהובה עליו. בסיום הביקור הוא השתתף באירוע יחד עם פעילי הארגון, ובירך את כל אחד באופן אישי להצלחה במלאכת הקודש.

רגע נדיר נוסף היה כאשר לפני כשנה, כשעלינו אליו עם נשיא הידברות הרה"ג רבי זמיר כהן שליט"א. לאחר שהשיב לשאלותינו ובירך אותנו, כשקמנו לצאת, הוא ביקש מהרב זמיר שיברך אותו בברכת כוהנים. הגר"ז הופתע ובירך בחום, אך הוסיף ואמר שברכתו הינה כברכת הדיוט לגדול הדור. ראינו גם אז את הערכתו הגדולה למקרב הרחוקים הגדול.

אלו כמה אנקדוטות בקצרה ממה שהיה בפנים בחדר הקדוש. אך במחשבה שנייה, דווקא מה שהיה בחוץ מסמל לא פחות את דמותו.

במעלה המדרגות לבית הידוע הייתי רואם שם – יהודים שחלקם כנראה הגיעו לראשונה לבני ברק. ביניהם כאלה שכלל לא מדברים עברית. חלקם לא היו ממש חרדים, אבל הם כן היו יהודים עם אמונת חכמים גדולה, שידעו ששווה להגיע לכאן רק כדי לקבל ברכה.

הכאב עדיין טרי מדי, קשה להתרגל לתואר החדש של מרן – 'זצוק"ל' (זכר צדיק וקדוש לברכה), שיצורף לשמו מעתה. אין ספק שזכותו הגדולה תמשיך ללוות אותנו ממעל, לא רק אותנו אלא את כל העוזרים והמסייעים לקרב יהודים לתורה ומצוות. אמן.