צניעות האשה
"בבת אחת צונאמי הכה בחיינו": סיפור על ישועה אדירה שהגיעה בזכות...
"בדיקה מקיפה גילתה שהילד זקוק לאשפוז מידי ולניתוח דחוף שאולי יציל את חייו. בבת אחת צונאמי הכה בחיינו, והם הפכו לגל של מתח וחרדה"
- שולי שמואלי
- ט"ז שבט התשפ"ב
(צילום: shutterstock)"ימים ספורים לאחר ראש השנה, קרוב ליום כיפור, נתגלה אצל בננו היקר גידול במוח", כך מתחילה בעלת המעשה את שיתופה האישי על התקופה הקשה ביותר בחייה, ומבקשת לפרסם את סיפורה בכדי לחזק אחרות בעניין הצניעות וכוחה האדיר לפעול ישועות. וכך היא מספרת: "בדיקה מקיפה גילתה שהילד זקוק לאשפוז מידי ולניתוח דחוף שאולי יציל את חייו. בבת אחת צונאמי הכה בחיינו, והם הפכו לגל של מתח וחרדה. בקושי הספקנו להתאושש מהידיעה הנוראה, וכבר הרופאים לוחצים לערוך ניתוח מהיר לבננו.
באותם ימים הגיע לארץ אחד מגדולי המומחים בעולם בניתוחים מסוג זה, והרופאים אמרו שכדאי לתת לו לבצע את הניתוח. התור שלנו נקבע לליל שמחת תורה. הניתוח החל, אני יושבת במסדרון ההמתנה כשספר התהילים בידי, דפיו רטובים וספוגים בדמעות, בוכה ומתחננת לה' על חייו של בני, שירחם עליו וייתן לו חיים חדשים. הכול מסביבי שקט, המחלקה ריקה מאדם, רק אני ותקתוקיו של השעון שלא עוצר מלכת. עם ישראל בהמוניו גודש את בתי הכנסת, שרים ורוקדים עם ספרי התורה. רציתי לקום ולברוח, להתעורר ולראות שכל זה היה רק חלום, ואני בכלל לא כאן בבית החולים מתחננת על חייו של בני.
השקט המבורך שהיה סביבי נתן לי את האפשרות לשוחח ישירות עם בורא העולם וכה היו דברי: "ריבונו של עולם, שלושה שותפים באדם: אביו, אמו-אני וכמובן אתה, אבא שבשמים. גלוי וידוע לפניך שלשניים מהשותפים אין אפשרות לעזור ולהציל במצב שכזה, השותף היחיד שיכול להציל זה רק אתה, ולכן אבא יקר, אני רוצה להציע הצעה - ראש תחת ראש. אני אקבל על עצמי קבלה בצניעות, שקשורה לראש, היינו לכסות את ראשי בכסוי ראש, כפי שהנני יודעת ובטוחה שכך רצונך, וכנגד זה תן לי את ראשו של בני, שיבריא לחיים טובים וארוכים. ואני מתחננת לפניך שתיתן לי סימן שאתה מסכים לביצוע העסקה. ובעוד אני מדברת עם השם ועיניי שטופות דמע לפתע אני שומעת טפיפות רגליים וקבוצת בחורים העולה מבית הכנסת של בית החולים, עם ספר תורה בידם, בכדי לשיר ולרקוד יחד עם החולים לכבודה של תורה ולשמח את ליבם. כמובן שמיד השקטתי אותם והסברתי להם שכאן זו מחלקה של ניתוחים, ואין כאן המקום המתאים והראוי להרעיש ולרקוד. אולם אחד הבחורים, הגדול שבחבורה, שאלני לשמו של בני יקירי. נקבתי בשמו של בני ומיד החל אותו בחור, כשספר התורה בידו לעשות "מי שברך" ובמין בטחון הכריז ואמר 'אל תבכי יותר, הוא בעזרת השם יבריא'.
ואכן, בסיום הניתוח נגש אליי הרופא והודיע שהניתוח הצליח מעל למשוער. לאט לאט בני התאושש וחזר לעצמו, ובניגוד לתחזיות הרופאים - הבריא לגמרי מן המחלה. אז הבנתי שעשיתי עסקה טובה עם השם, גם התחזקתי בצניעות וגם קיבלתי את חיי בני במתנה".
קראי גם: