החינוך הנכון לילדים – חובת השעה

באגרת לימי השובבי"ם מפרט הרב יאשיהו פינטו, את הדרך לחנך נכון את הילדים, והחובה להחדיר להם מגיל צעיר, יראת שמים ואהבת השם – 
כך כתב הרב פינטו באגרת שנכתבה לפני עשור, ופורסמה שוב בימים אלו:  יְסוֹד גָּדוֹל בְּחַיֵּי הָאָדָם, לָתֵת אֶת כָּל כּוֹחוֹתָיו וּלְהַשְׁקִיעַ בְּחִנּוּךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּכְכָל שֶׁהָאָדָם מַשְׁקִיעַ בְּחִנּוּךְ וּבַתְּפִלָּה עַל הַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר, כָּךְ יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת בָּנָיו כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנוֹ. וְעִנְיַן נִפְלָא מָצָאנוּ בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אוֹמֵר לְפַרְעֹה "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ כִּי חַג ה' לָנוּ". וְלִכְאוֹרָא הָיָה לְמֹשֶׁה לֵאמֹר בִּזְקֵנֵינוּ וּבִנְעָרֵינוּ בְּבָנֵנוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ נֵלֵךְ, וְהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים אֶת הַזְּקֵנִים לַנְּעָרִים. וְלָמָּה הִפְסִיק בֵּין הַנְּעָרִים לְבָנִים וְהַבָּנוֹת ע"י הַזְּקֵנִים, וּמַדּוּעַ לֹא הִסְמִיךְ אֶת הַבָּנִים וְהַנְּעָרִים יַחְדָּו, שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי כָּךְ לְהֵאָמֵר.

 וְנִרְאֶה לְבָאֵר, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר בְּמִצְרַיִם הָיוּ הַרְבֵּה רְשָׁעִים, וְדָרְשׁוּ עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת י"ג י"ח) וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת. וְאֵימָתַי מֵתוּ, בִּימֵי הָאֲפֵלָה. שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל קוֹבְרִין מֵתֵיהֶן, וּמִצְרַיִם יוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ, וְיִשְׂרָאֵל הוֹדוּ וְשִׁבְּחוּ עַל שֶׁלֹּא רָאוּ שׂוֹנְאֵיהֶם וְשָׂמְחוּ בְּפֻרְעָנוּתָם.

וְהִנֵּה מְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁהָיוּ רְבָבוֹת רְבָבוֹת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל יְתוֹמִים שֶׁמֵּתוּ אֲבוֹתֵיהֶם בִּימֵי הַחוֹשֵׂךְ, וְאוֹתָם יְלָדִים בְּוַדַּאי רָאוּ אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶם אֶת דַּרְכָּם הָרָעָה, וְלֹא הִתְחַנְּכוּ בְּדֶרֶךְ ה' הָאֲמִתִּית עַל פִּי מָסֹרֶת הָאָבוֹת, אֶלָּא עַל פִּי הַנְהָגַת אֲבוֹתָם הָרְשָׁעִים. וְלָכֵן קָרָא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְאוֹתָם הַיְלָדִים "נְעָרִים", כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּיוֹסֵף שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂי נַעֲרוּת (עָי' ב"ר פ"ד ז'), וּלְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ רְאוּיִים וּמְתֻקָּנִים, קָרָא לָהֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ "נְעָרִים". 

וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר שָׁאַל פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִי וָמִי הַהוֹלְכִים, עָנָה לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּבָנֵנוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ. כִּוֵּן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ פָּחַד שֶׁאוֹתָם הַנְּעָרִים יְקַלְקְלוּ אֶת הַבָּנִים שֶׁהִתְחַנְּכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, לָכֵן הִבְדִּיל וְהִפְרִישׁ בֵּינֵיהֶם עַל יְדֵי הַזְּקֵנִים, זִקְנֵי הָעֵדָה שׁוֹמְרֵי מָסֹרֶת וְגַחֶלֶת הַדָּת, וְהֵם בְּרוֹב חָכְמָתָם וּתְבוּנַת דַּעְתָּם יְנַסּוּ לְהַחֲזִיר לְמוּטָב אֶת אוֹתָם הַנְּעָרִים הָרָעִים. וְאִם לֹא יִצְלַח בְּיָדָם הַדָּבָר, לְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁמְרוּ עַל הַיְלָדִים הָרַכִּים מִכָּל מִשְׁמָר, שֶׁלֹּא יִכָּרְכוּ אַחֲרֵי הַנְּעָרִים וְיִלְמְדוּ מִדְּרָכִים וּמִמִּדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁיְּסוֹד בִּנְיַן הָעָם הַיְּהוּדִי תָּלוּי בְּטֹהַר מִדּוֹתָיו וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָאָבוֹת וְעַל פִּי הַמָּסֹרֶת שֶׁנִּתְּנוּ בְּיָדֵינוּ, וְעַל כֵּן דָּאַג מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְהַפְרִיד בֵּין הַנְּעָרִים לַבָּנִים.

וּמוּבָא בַּחֲזַ"ל (סֻכָּה נ"ו) מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם בַּת בְּלִיגָה שֶׁהֵמִירָה דָּתָהּ, וַהֲלָכָה וְנִשֵּׂאת לְסַרְדְּיוֹט אֶחָד מִמַּלְכֵי יְוָנִים. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָנִים לַהֵיכָל, הָיְתָה מְבַעֶטֶת בְּסַנְדָּלֶיהָ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאָמְרָה, לוֹקוּס לוֹקוּס עַד מָתַי אַתָּה מְכַלֶּה מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאִי אַתָּה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַדְּחָק. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר קָבְעוּ אֶת טַבַּעְתָּהּ וְסָתְמוּ אֶת חַלּוֹנָהּ. שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא, וְכִי מִשּׁוּם שֶׁהַבַּת חָטְאָה קָנְסִינַן לֵיהּ לְאָבִיהָ. אָמַר אַבַּיֵּי אִין, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי שׁוּתָא דְיָנוֹקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְּאִמֵּהּ. וּפֵרֵשׁ רש"י, מָה שֶׁהַתִּינוֹק מְדַבֵּר בַּשּׁוּק, מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ שָׁמַע. אַף זוֹ, אִם לֹא שָׁמְעָה מֵאָבִיהָ שֶׁהָיָה מְבַזֶּה אֶת הָעֲבוֹדָה לֹא אָמְרָה כֵּן. הֲרֵי שֶׁחֲכָמִים בְּעֹמֶק דַּעְתָּם רָאוּ, שֶׁהַקִּלְקוּל הַנּוֹרָא שֶׁל מִרְיָם בַּת בִּלְגָּה, לֹא הָיָה רַק קִלְקוּל עַצְמִי שֶׁלָּהּ, אֶלָּא הָיָה לוֹ שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד בְּהַנְהָגַת אָבִיהָ.

וּלְמֵדִים אָנוּ, עַד כַּמָּה חָשׁוּב לְהַחְדִּיר אֲוִירָה קְדוֹשָׁה וְיִרְאַת ה' טְהוֹרָה בִּצְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם דּוֹר הֶעָתִיד וְהַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. כִּי אִם הָאָדָם לֹא יִטַּע בְּלֵב בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, מִי יוֹדֵעַ אִם יִתְחַבְּרוּ בָּנָיו עִם יְלָדִים שֶׁהֵם בְּגֶדֶר "נְעָרִים", שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂי נַעֲרוּת, אֲשֶׁר יוֹרִידוּם לִשְׁאוֹל מָטָה. וְכֵן מִרְיָם בַּת בִּלְגָּה בְּבֵית אָבִיהָ לֹא הֶעֱרִיכוּ וְיִקְּרוּ אֶת עֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא נָטְעוּ בְּלִבָּה רִגְשֵׁי קוֹדֶשׁ וַחֲרָדָה עַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל יְדֵי כָּךְ, כְּשֶׁחִבְּרָהּ לְאַנְשֵׁי רָשָׁע הִתְדַּרְדְּרָה וְיָרְדָה לִשְׁאוֹל מָטָה, עַד שֶׁהֵמִירָה אֶת דָּתָהּ וְנִכְנְסָה לַמִּקְדָּשׁ וְנָהֲגָה בְּבִזָּיוֹן וּבְזִלְזוּל גָּדוֹל בְּמָקוֹם, וְכָל זֹאת מִפְּנֵי שֶׁהוֹרֶיהָ לֹא זַרְעוֹ בְּלִבָּה זַרְעִי חִבָּה וְאַהֲבָה לְדִבְרֵי תוֹרָה וּקְדֻשָּׁה וְאַדְּרַבָּא עוֹד נָהֲגוּ בְּזִלְזוּל בַּעֲבוֹדַת ה'. 

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָדַעַת, שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה וּבַיִת שֶׁמַּחְדִּירִים בַּיְּלָדִים עוֹד מִשַּׁחַר יַנְקוּתָם אַהֲבַת ה' וְאַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, עַל יְדֵי כָּךְ נוֹטְעִים בְּנֶפֶשׁ הַיְּלָדִים נְטָעִים נֶאֱמָנִים, שֶׁעוֹד יַכּוּ שָׁרָשִׁים וְיַצְמִיחוּ פֵּרוֹת לְתִפְאֶרֶת בְּעַם יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁנּוֹטְעִים בַּיְּלָדִים אַהֲבַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אֲזַי רְגָשׁוֹת אֵלּוּ נֶחְקָקִים בְּלִבָּם לָעַד וּלְנַצֵּחַ, וּבָזֶה קוֹשְׁרִים וּמְחַבְּרִים עַצְמָם עִם הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ דְּבוּקִים וּקְשׁוּרִים עִם השי"ת בְּכָל לִבָּם וְנַפְשָׁם.

 יְזַכֵּנוּ ה' שֶׁכָּל זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כְּשֵׁרִים וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה', וּבִזְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם  שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, וּבִזְכוּתָם נִגָּאֵל.