הנכדה ישנה אצלי ושומעת דברים שאולי לא מעניינה

הנכדה שלי גרה אצלנו בבית. היא עובדת במקום קרוב, ומעדיפה לגור כאן, בחדר נפרד.

נוצר מצב, שהיא יודעת כל מה שקורה אצלנו בבית ובין החברים, השכנים והמשפחה.

יום אחד התווכחתי בטלפון עם אמא שלה, שהיא כלתי. כעסתי מאוד על אמא שלה, שנסעה לטיול ליום שלם ולא ספרה לאביה על הטיול הזה, שנודע לי עליו מחברה שלי.

כשסיימתי לדבר ניגשה אלי הנכדה והתעניינה. סיפרתי לה את הסיפור.

למחרת התברר שהיא באה בתלונה לאמא שלה שנהגה כך כלפי אביה. כלתי התרגזה מאוד ששיתפתי את הנכדה.

מה אפשר לעשות שהיא שומעת הכול?

* * *

נכדתך גרה אצלך, וזו עזרה בעלת משמעות רבה.

אבל היא לא חייבת לשמוע הכול.

אילו היית מקבלת שיחת טלפון שמדברת על אוצר שנפל לידך, ולא היית רוצה שאיש ישמע ממנו וידע עליו, האם היית מדברת בבית בקולי קולות על כך?

אני בטוחה שלא.

יש לי הרושם שהיית  יוצאת החוצה, מחפשת מקום מרוחק מאזניה של הנכדה ומדברת שם על הכול, נכון?

גם על דבר כזה, היית צריכה לצאת החוצה, לחפש מקום לדבר בו בשקט, ולדבר בלי שהדברים יגיעו לאזני הנכדה.

יתרה מכך, מה ששמעה הנכדה – שמעה. אבל מה שלא שמעה – ודאי שלא היה צריך להגיע לאזניה.

לספר לה לאחר המעשה כל מה שקרה בין הוריה, זה דבר שלא ייעשה.

התנצלי לפני האם, אמרי לה שאת מבינה את חומרת הדבר, את מבטיחה שלא רק שלא תגידי לילדה, גם לא תתערבי בכלל בכל דבר הקשור לבנך ולכלתך. אלו החיים שלהם  ורק שלהם.

לנו, הסבתות, נותר רק לחרוק שיניים, להסתכל מבחוץ ולא לדרוך בארץ הזו.