ההורים לא מצליחים לחנך את הילד, האם להתערב?

אני גרה בירושלים, בני מתגורר בפתח תקוה. אני פוגשת את הנכדים שלי רק פעם בשבוע, כשהם מגיעים לומר "שבת שלום", או כשהם מגיעים לשבת.

בכל פעם שהם מגיעים אני מופתעת מהחוצפה של ילד קטן בן 3, שהוא הבכור במשפחה.

אמא שלו אומרת לו לאכול יפה, והוא משליך אוכל על הרצפה.

כשהיא רוצה להשכיב את הילדים, הילד הזה אף פעם לא בא בצורה יפה, אלא רק במריבה ובצעקות.

אני כועסת עליו ואומרת לו שצריך לשמוע בקול אמא, ואז הבן שלי מתערב ואומר שלא אתערב בחינוך שלו.

רציתי לשאול מה באמת? האם אני אמורה לשתוק כשאני רואה חוצפות כאלו?

מי צודק פה?

* * * 

זה לא משנה מי צודק ומי לא צודק.

ברגע שהבן לא רוצה שתתערבי בחינוך של הילדים, וההורים נמצאים שם כדי לעשות סדר - אין לך רשות להתערב. זה מיותר לגמרי.

ייתכן שהורי הילד יודעים בדיוק איך לחנך אותו. הם רוצים לנסות לעשות דברים, לומר מילים, להשתיק אותו בדרך שלהם, לא להתווכח אתו ולא לרצות אותו.

ברגע שאת מתערבת, את מערערת את היסודות שעליהם הם בונים את התוכנית שלהם.

הורים אוהבים לחנך את ילדיהם לפי קו מסוים. כשאנו, הסבתות, מתערבות, אנחנו פשוט מקלקלות, לדעתם, את מה שהם עושים.

את רואה שהנכד לא מחונך, ואת צודקת, זה צורם.

אולי את גם סבורה וחושבת שיש ביכולתך לעשות משהו. את צודקת, זה נורא.

גם יפה שאת חסה על כבודה של כלתך.

אבל אם את רוצה באמת להועיל – שבי מהצד ושתקי!