האם אתה אתה, או אתה אני?

שמעתי. אהבתי. התיישבתי לכתוב. זה חזק. כמה מילים משולבות חכם שממצות דרך חיים נכונה לסיפוק והצלחה. זה די נרחב, אך ר' מנחם מנדל מקוצק, מתמצת זאת במילים בודדות. הנה, כך:

אם אני הנני אני - משום שאני הנני אני,

ואתה הנך אתה - משום שאתה הנך אתה,

הרי אני הנני אני, ואתה הנך אתה!

ואם אני אני - משום שאתה אתה,

ואתה אתה - משום שאני אני,

אז אין אני, ואין אתה!

ואוו! מדהים. מילים מחוכמות, אדירות (ועכשיו גם בניגון יפה של אודי דמארי ומנדי ג'רופי). שימו לב: כמה אנשים פועלים בחייהם מתוך מבט של "מה יגידו", והם אפילו לא שמים לב... תבדקו את עצמכם. האם אנשים באמת עושים מה שה"אני" הפנימי שלהם חושק? רק חלק – המסופקים בחייהם... על כמה חלומות אתם מוותרים, בלי ששמתם לב בכלל? תבדקו.

הביטו פנימה, לתוך עצמכם, ושאלו את עצמכם: "מה ארצה להיות כשאהיה גדול?". כן, ממש כך, גם אם אתם בני שישים, ממש בכל גיל, תרגישו בראש של ילד, שהכל יתכן, והחיים לפניכם! זה יעזור לחשוף את ה"אני" שאתה, לא ה"אני" שהוא. משם - ומניסיון אני מדבר, עם הרבה אנשים (ועם ה"אני" הפרטי שלי, זה שבפנים...), יש שתי אפשרויות: או שהכל אפשרי, אף על פי שאתה בטוח שלא! צריך רק להעז, עם התחושה שאין סיכוי - או שבאמת לא שייך החלום כמות שהוא, אבל אפשר 50% ממנו למשל, וגם זה נפלא (בטח בהתחשב בעובדה שהיום זה כלום), או שאפשר להחליף במשהו שמייצר אותה הרגשה (פשוט שאל את עצמך, מה זה יעשה לי "בפנים"? איזה ערך זה מספק אצלי? ונסה למצוא דרכים חילופיות), אך כן אפשרי. נכון שלפעמים זה לא יהיה אותו הדבר, אבל זה גם נפלא, ויתכן שלאחר זמן, תתחברו יותר לאותו הדבר.

השבוע ישבתי עם אדם שעובר ממש תהליך מדהים כזה, עם רקע של חרדה חברתית, שפשוט מתחיל להעז להיות מה שה"אני" שלו, ולא מה ש"אתה". זה מרגש לראות תהליך של התפתחות חיים כזו. פתאום האדם מרגיש שהוא מה שהוא, לא משהו שהוא לא, שרק "נדבק" עליו, אך לא באמת מתאים. כי לכל אדם, יש רק ה"אני" המתאים שלו, שיושב וצועק שרוצה "להיות", ופשוט, זו הרגשה נפלאה - להיות.

אז זהו,

היו מה שאתם, כדי שתרגישו אתם,

אל תהיו משהו אחר, כדי שלא תרגישו משהו אחר!