בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת אֲנִי לֹא אוֹמֵר הַלֵּל

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת אֲנִי לֹא אוֹמֵר הַלֵּל
אֲבָל לִבִּי שָׁר שִׁיר הַלֵּל וְתוֹדָה
עַל נַחֲלַת בַּיִת וַאֲדָמָה
בָּאָרֶץ חֶמְדָּה

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת אֲנִי לֹא אוֹמֵר הַלֵּל
אֲבָל לִבִּי הוֹמֶה תְּפִלָּה
לִשְׁלוֹם אוֹהֲבַיִךְ, קְרוֹבִים עִם רְחוֹקִים
בְּגוּף נֶפֶשׁ וּנְשָׁמָה

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת אֲנִי לֹא אוֹמֵר הַלֵּל
אֲבָל יוֹרֶה מִפִּי זִקּוּקֵי תּוֹדָה
לְיוֹשֵׁב בַּשְּׁחָקִים, נוֹרָא תְּהִלָּה
אַבָּא, תּוֹדָה עַל הַבַּיִת!

תּוֹדָה עַל הַמְּדִינָה!

מִמֶּנִּי,
חֲרֵדִי בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל מְדִינָה
מְבֻצֶּרֶת גְּבוּלוֹת וַעֲטוּפַת שַׁלְוָה
נִרְגָּשׁ וְדוֹמֵעַ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה
עַל חֶסֶד שֶׁנִּמְשַׁךְ שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה