אתה מדבר על אחרים, או על עצמך?

"לשון הרע לא מדבר אלי" – זו סיסמא שנשמעת שוב ושוב. אנשים משתדלים להימנע מלשון הרע, וזה נפלא.

כולנו למדנו ולומדים בשלבים מסוימים של החיים כמה זה נורא לדבר בגנות האחר, כמה נורא להעליב אותו, כמה נורא להכלים את פניו, כמה נורא להכתים אותו בעיני ובאזני אחרים.

אבל שימו לב לדבר נוסף. כשאתם מדברים על האחר, אתם בעצם מדברים על עצמכם!

כן. יותר ממה שאני מדבר על חברי, אני מדבר על עצמי.

מה זה אומר עליך כשאתה מדבר על חברך?

זה אומר שאתה צר עין כלפי חברך, זה אומר שאתה לא יודע להעריך חבר, זה אומר שאתה לא מסוגל לשמור מילה לעצמך, זה אומר שאתה לא מבין כמה מילה היא דבר יקר ערך. ועוד הרבה דברים.

זה נורא לעשות זאת לחבר. זה נורא לגרום רעה למישהו, אבל יותר מכך אתה גורם רעה לעצמך, כי גילית את קלונך ברבים.

בעצם, במילים אחרות, דיברת על עצמך!

מה זה אומר כשחברך מדבר אודותיך?

זה אומר שהוא מרגיש שהוא יותר ממך, יהיר, גאוותן, מתנשא. זה אומר שחברך לא אכפתי ממך וממה יחשבו עליך, זה אומר שהוא לא חבר טוב, שהוא לא מסוגל לפרגן ולראות טוב. ועוד הרבה דברים.

כן, כשזה עליך, אתה חש כמה זה נורא.

אבל אם תשים לב לכך שיותר ממה שחברך דיבר עליך, הוא דיבר על עצמו, אתה תרגיש אחרת לחלוטין.

הוא שטח לפני האחרים את פניו האמיתיים, הוא גילה את מה שבתוך לבו ושפך הכול החוצה, כאילו מה שהוא חושב שווה עפר ואפר. הוא גרם לאחרים לדעת שאי אפשר לסמוך עליו ולהיות חברים שלו, כי כך הוא נוהג כלפי אחרים.

שימו לב!

מה שאנו עושים, לעצמנו אנו עושים. לא לאחרים.

נכון שגם האחר נעלב, שגם לאחר קשה עם הדברים, שזה שדיברנו עליו עכשיו בוכה בלילות. אבל את הפשע האמתי עשינו לעצמנו.

האם אנו רוצים לקלקל לעצמנו במו ידינו? ממש לא בטוח.

אז בואו ונזכור את הדברים.