סיון רהב מאיר: לא הטיפול בקורונה הוא העבדות שלנו, אלא העיסוק בה

פרשת השבוע האחרונה היתה "ויקרא", ובשבת הזו נהוג גם להתחיל ללמוד ולדרוש על ענייני הפסח המתקרב. שמעתי השבוע רעיון מנועם ביטון, נערה בת 13. בחג הפסח אמורים לצאת מעבדות לחירות, היא אמרה, והשנה העבדות שלנו היא הקורונה. לא הטיפול בה, שהוא הכרחי, אלא העיסוק בה. כל המחשבות והדיבורים שלנו עוסקים בה ורק בה: האם זה ייגמר? האם ניכנס לבידוד? האם היינו ליד חולה מאומת? מתי ייפתחו בתי הספר?

תעשו ניסוי: תשבו בשיחת חברים בסלון, או בשיחה בשולחן שבת, ותבדקו תוך כמה זמן השיחה מתגלגלת אל הקורונה. זה בדרך כלל ייקח דקות ספורות. אי אפשר להימלט מהנושא הזה, הוא חופף על כל חיינו כבר שנה. השעבוד הזה אינו גזירת גורל. אפשר וצריך להתאוורר, להתרענן, לשמור על הכללים אבל לעסוק בעוד שלל נושאים.

נועם מספרת שהיא מתגעגעת לדאגות כמו "החדר שלי מבולגן" או "לא הכנתי שיעורי בית". חג הפסח השנה, שבו ברוך השם שיעורי התחלואה יורדים והסגר מסתיים, הוא הזדמנות לצאת מהעבדות הזו. להוציא את המוח לחירות, ולחזור לחשוב ולדבר על דברים אחרים. שבת שלום.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות.