לפעמים מי שמתריע משוד, הוא השודד עצמו: סיפור על השגחה פרטית

שלום וברכה מורי ורבותי!

קחו סיפור שקראתי לאחרונה, ספיישל, לצופינו היקרים.

שני אחים שומרי תורה ומצוות החזיקו עסק גדול של תכשיטי זהב.

ליל שבת אחד, הם יושבים ואוכלים יחד, שמחים ומאושרים, שרים שירי שבת, מתענגים על ברבורים, שליו ודגים.

והנה הטלפון מצלצל, שניהם כמובן לא ניגשים, ושניהם מסמנים זה לזה שלא משנה מי נמצא מעבר לקו, כעת הם שובתים לכבוד ה' יתברך, והשבת היא מקור הברכה.

לאחר מספר צלצולים הטלפון עובר למענה קולי, מענה ששומעים אותו כל בני המשפחה, ושם הם שומעים: "מדברים כאן מחברת הביטחון שלכם, החנות שלכם נפרצה ברגעים אלו ממש, בואו מיד בכדי להציל את מה שניתן".

שניהם חיוורים כסיד, מבינים שחרב עליהם עולמם.

אבל מבטיחים האחד לרעהו להתגבר ולשמור על קדושת השבת.

וכך, במהלך כל השבת הם אפילו לא מדברים, לא משוחחים ולא חושבים על אותה פריצה איומה ונוראה, פריצה שאמורה להמיט שואה על עסקיהם ועל חייהם.

במוצאי השבת, הדבר הראשון שהם עושים לאחר ההבדלה, היא נסיעה בהולה לבית העסק שלהם.

כאשר הם מגיעים למקום הם רואים את המקום פרוץ, את המנעולים שבורים ואת חלון הראווה ריק.

אבל בכל הכספות לא נגעה יד אדם.

כולן עומדות מוכנות וממתינות אך ורק לבעלים שיגיעו בכדי לספור את המלאי ולראות שלא חסר דבר.

המשטרה מגיעה בעקבותיהם ומספרת להם שנס גדול קרה להם בכך שהם לא חיללו את השבת.

כי מי שהתקשר אליהם בעצם לא היו חברת הביטחון, אלא השודדים בכבודם ובעצמם שלא הצליחו לפרוץ את הכספות, והם תכננו באיומי אקדח לגרום להם לפתוח את כל הכספות ולאחר מכן לשלוח אותם לישיבה של מעלה.

מעבר לסיפור של ההשגחה הפרטית, שלא תמיד אנחנו אוהבים אותו, כי ככל שאתה שומע יותר ויותר סיפורים על השגחה פרטית אתה מתחיל לחשוב: "למה לי זה לא קורה?", "למה ה' לא איתי?", וזה עלול לגרום לך אפילו להידרדר.

טוב מידי פעם לשמוע סיפורים כאלה, אבל טוב גם לשמוע שישנה השגחה פרטית הפוכה.

כי אם הקדוש ברוך הוא לא עושה משהו שמתאים לך, יש משהו אחר שמתאים לך יותר, גם אם אתה לא מבין זאת.

אבל יש כאן מסר אחד נוסף.

לא תמיד מי שמתקשר אליך ודואג לך הוא החבר האמיתי שלך, לא תמיד מי שמעיר אותך ומספר לך על מישהו שעושה לך נזק, עושה את זה מתוך כוונות טובות.

לפעמים דווקא הרע, הוא זה שעומד לימינך ומנסה להסיט לך את מצב הרוח ואת הלך המחשבה לכיוונים אחרים ולא נכונים.

אותו אחד שמרחם עליך ואומר: "אוי ואבוי! כך עשו לך? אני במקומך לא הייתי מוותר", הוא לא החבר האמיתי.

ברגעים הללו, הוא השונא האמיתי שלך.

לפני שאתה מקבל החלטה, תתמודד ותבדוק טוב טוב מי העומד מולך, האם אוהב או שונא ורק לאחר מסקנה ברורה, תפעל על פי הדברים.

ברוכים תהיו!