שירה יהודית: פתח לנו שער

נוסעים עול ימים וסב

אל רבם 

מצפון ומים

לרוות נטיפי בינה

ממעיין מפכה טהור  

והם  

מנחל עדן גומעים

אמרות שפר שומעים 

מלקטים קדושה

נושמים אמונה

אך לעת הזו 

נאטמו שערים

ננעלו דלתות

התקפלו מושבים

והקרקע חפה מעקבות

עד מתי יעדרו צלילים ערבים

וקול תורה ישמע,

עד מתי לא יוכלו גשת 

אל הקודש פנימה

לזכות בדרישת שלום

חמה 

כי אל ההיכל 

לבם מתגעגע 

ונפשם כמהה 

להעתיר על עצמם ועמך

משאלתם - לספוג אמונה 

להבקיע שערי דמעה

ובקול רם להכריז

אמן יהא שמיא רבא