אריאל חזן / ירושלים

ירושלים / אריאל חזן

עומד מול השממה

ומקשיב לדממה.

למה בית מקדשנו חרֶב?

באה מבפנים צריבה של כאב.

דמעה חמה יורדת אל האדמה,

ירושלים למה את כה עגומה?

הוי אריאל, אריאל. רד לנו מן השמיים,

אנחנו מחכים לך כבר יותר מאלפיים.

עוד שנים עוברות

ואנחנו בצפייה אותה בנויה לראות,

כמה כמיהה בלב

שייגמר כבר הכאב.

ירושלים העיר הקדושה

בשבילנו היא הירושה,

מאברהם יצחק ויעקב

ולנצח נצחים לעולם הטוב.

ולכשתיבנה

כל העולם ישתנה.

בארץ יהיה שלום

ממש כמו בתוך חלום.

עוד שנים עוברות

ואנחנו בצפייה אותה בנויה לראות,

כמה כמיהה בלב

שייגמר כבר הכאב.

הביאה לדפוס: שירה כהן 

צילום: shutterstock