זוגיות ושלום בית
פוסט ויראלי: "אני גרושה, ואומרת לך: אל תהיי אני"
צעירה ממרכז הארץ, פרסמה פוסט אמיץ בעמוד הפייסבוק שלה, והוא הפך עד מהרה לוויראלי: "נעים מאוד וברוכה הבאה לעולם האמיתי של הגרושה, הכאב, הבדידות, הלילות הארוכים, החרדה, העצב והבכי"
- נעמה גרין
- ז' כסלו התשפ"א
(צילום: shutterstock)לינוי, צעירה ממרכז הארץ, גרושה ואם לילדה, פרסמה פוסט שהפך עד מהרה לוויראלי. בדבריה, קוראת לינוי לנשים לא למהר להתגרש, רק כי במבט חיצוני נראה כי חייהם של הגרושות חופשיים וקלים יותר. "היי, אני גרושה. בדפדוף בדף הפייסבוק שלי את תראי אישה שמחה, חזקה, שחיה את החיים הטובים, ואם להיות כנה החיים שלי בתור גרושה הם די קלים למי שמסתכל מבחוץ", כותבת לינוי.
"כל יום עולים כאן פוסטים על הבעלים, כל יום אני רואה את השאלה: 'אז מה אומרות – להתגרש?' והיד קלה על המקלדת ובשנייה גורלות נחרצים, בתים מתפרקים, ילדים גדלים למציאות אחרת, חורבן אמיתי", היא כותבת בכאב, וממשיכה: "אז נעים מאוד וברוכה הבאה לעולם האמיתי של הגרושה, את זה לא תראי בדפדוף בפייסבוק, הרוב גם יגידו לך שזה הכי כיף בעולם !יש לי שקט! יש לי חופש! מי צריך אותו..."
"אבל בואי נדבר על זה", היא מבקשת. "את, כן את, שבעלך החמוד שוב מעצבן אותך, שהוא לא עוזר בבית, שהוא שוב זורק את הבגדים על הרצפה, שהוא כל הזמן לא רואה אותך, לא מעריך אותך והפרצוף שלו עושה לך בחילה, שהילדים משגעים אותך ואת כבר לא זוכרת איך נראית תחתית סל הכביסה.
"יש רגעים שפשוט בא לך לקום וללכת! ובתוך הראש שלך את חושבת שאולי הגיע הזמן, בא לך לחיות אחרת, הרי את יודעת מי את. למה את צריכה אותו? מתי בפעם האחרונה הוא אמר לך שאת יפה?
"אז את מדמיינת לעצמך אותך, במקום אחר, בטוחה שיגיע 'האחד' שיאהב אותך ויעטוף אותך במסעדות יוקרה, טיולים סביב העולם, ואפילו תהיה לך מנקה קבועה. בסך הכל את באמת אישה טובה, הוא פשוט לא יודע להעריך.
"והחברות אומרות לך שאישה כמוך כבר אין, ושכל גבר יקפוץ על המציאה, ואת עסוקה בחלומות על עתיד אחר, על אהבות שהיו, על רגשות שנעלמו", כותבת לינוי את תחושותיהן של נשים רבות, בתוך שגרת החיים הטובענית והתובענית.
"עצרי. מזמינה אותך לבוא לחיים שלי", ממשיכה לינוי בדבריה. "אני נראית מעולה, אני עובדת קשה בשביל שזה יקרה, אני חכמה, פלפלית לא קטנה, אני מאוד חזקה, מלאה בשמחה. יש לי 3 ילדים משפחה תומכת.
"אבל מה את לא רואה? את הכאב, את הבדידות, את הלילות השלמים שאני יושבת על הקפה והסיגריה בחרדה קיומית. את העצב על ההווה והעתיד. את הבכי ההיסטרי על זה שנכשלתי. את הלב שנשבר בכל פעם שהילדה שלי קופצת משמחה כשאבא בא לקחת אותה, והיא לא זוכרת מציאות אחרת של בית אחד, של בילוי משותף. על אובדן התמימות, על ימים שחיוך היה מילה גסה, את זה את לא רואה.
"את לא רואה כמה אני מתפללת שרק יהיה לי על מי לכעוס בגלל הבגדים שעל הרצפה. את לא רואה את הסלון שלי שהפך למיטה, זה למרות שקניתי חדר שינה, אני פשוט לא מסוגלת לישון שם לבד, זה גדול לי מדי.
"את לא רואה שכשאני נופלת אין לי על מי להישען, אין לי אפילו על מי להתעצבן. את לא רואה את הלחץ הכלכלי, את הקושי בלשמור על רמת חיים סבירה כשאת מפרנסת יחידה, את לא רואה את אותם 'האבירים' שמסתובבים שם בחוץ, את לא רואה את הקושי בלהקים פרק ב' כשהכל כל כך מסובך.
"אז התגרשתי, כי לא הייתה לי ברירה", מספרת לינוי, ומדגישה כי היא לא מתכוונת למצבים קיצוניים כמו אלימות ועוד. "אבל את.. אל תהי אני. לא בכל מחיר, לא בגלל כל דבר, אני לא מדברת על מצבים קיצוניים של אלימות וגבר אכזר. אני מדברת אך ורק על המצבים הרגילים שגורמים לך לרצות לברוח מהמציאות שלך, מה שאת לא יודעת שלמציאות שלך אני מייחלת,
"תשמרו על הבית שלכן, תעריכו את הבעלים שלכן, הם בטח לא מושלמים, וכן הם גם מעצבנים, אבל עדיין אפילו שהוא עם הכרס שוכב על הספה, את אוהבת אותו. הוא האיש שלך, פעם היית מוכנה למות למענו, את רק צריכה להיזכר.
"קחי רגע לעצמך, תביטי בו מהצד, ותביני, שהחיים שלך טובים, את רק צריכה קצת עבודה עצמית, קצת להתבונן, קצת לחשוב, קצת לרצות להפוך את המציאות שלך לחלום שלך", מסיימת לינוי את הפוסט, שהפך עד מהרה לוויראלי.
הרב זמיר כהן ב-4 דקות שיצילו לכם את הזוגיות: