לא רק ציפורים: מיהם בעלי החיים הנודדים ממקומם?

המושג "ציפורים נודדות" כנראה אינו זר לאיש. מינים רבים של ציפורים נודדים לקראת החורף מארצות אירופה וצפון אפריקה הקרות אל ארצות אפריקה ודרום אמריקה, לאקלים הטרופי החם, וחוזרות לארצות הקרות עם בוא האביב, כאשר המטרה היא להקל עליהם את מציאת המזון ולאפשר להם לחיות בטמפרטורה מאוזנת, לא קרה מדי ולא חמה מדי.

אך האם ידעתם שגם בעלי חיים אחרים נודדים? למעשה, התופעה של נדידת בעלי חיים אינה נדירה כלל, ונדידות המוניות של בעלי חיים נפוצות מאוד אצל כל הסוגים של בעלי החיים – בהמות, עופות, דגים, חרקים וכן הלאה. בדרך כלל, המטרה של הנדידה היא הצורך בחיפוש מזון, או – בדומה לציפורים – העדפה של אזורי מחיה אחרים. חלק מבעלי החיים, בדומה לציפורים, נודדים בהתאמה לעונות השנה, ומחפשים את הארצות הקרות בעונת הקיץ, ואת החמות – בעונת החורף.

לעומת זאת, ישנם בעלי חיים שנודדים על מנת להתרבות. דגי הסלמון, למשל, ידועים בכך שהם נודדים למרחקים גדולים, ולאחר מכן חוזרים אל המקום שממנו באו. גם פרפר הדנאית המלכותית נוהג באופן דומה. אלא שמה שידוע פחות, הוא שבעלי החיים הללו לא באמת חוזרים למקום שבו התחילו את מסעם. דגי הסלמון ופרפרי הדנאית המלכותית נודדים למרחקים גדולים על מנת להתרבות, ומסיימים את חייהם במרחק. מי שחוזר אל המקום שבו החלו את מסעם הם דווקא צאצאיהם, שמעולם לא היו שם.

בניגוד לכך, נדידת הצלופחים היא זו שלמעשה מחזירה את הצלופחים למקום הולדתם. הצלופחים דגים בעלי צורה מוארכת המזכירים נחש, בוקעים מן הביצים במים מלוחים. לאחר שהם בוקעים כזחלים של דגי ים, הם מתחילים בנדידה ארוכה לאורך אלפי קילומטרים בתוך זרמי האוקיינוס, החל מים סרגסו דרך האוקיינוס האטלנטי ועד לחופי אירופה. בסוף מסעם מגיעים הצלופחים לנהרות של מים מתוקים באירופה, ושם חיים במשך כ-7 שנים, ולפעמים אף יותר. כאשר הם מתקרבים לסוף חייהם, מבצעים הצלופחים אותו המסע – הפעם בכיוון ההפוך, והם חוזרים אל הים הפתוח במקום שבו בקעו, על מנת להטיל שוב את ביציהם ולהתחיל את מחזור חיי הצלופחים מחדש.