החיסון הרוסי: כל משתתפי הניסוי פיתחו נוגדנים לקורונה

כתב העת הרפואי "לנסט" פרסם בסוף השבוע תוצאות ראשוניות מהניסוי בחיסון לקורונה, שפותח על ידי מדעני מכון גמליה ברוסיה בשיתוף עם משרד ההגנה הרוסי. מהממצאים שפרסמו מדעני המכון, עולה כי כל משתתפי הניסוי פיתחו נוגדנים לנגיף בתוך שלושה שבועות. עוד דווח, כי הם לא חוו תופעות לוואי חמורות.

בחודש שעבר הודיע משרד הבריאות של רוסיה כי החיסון – המכונה "ספוטניק-V" – קיבל אישור רגולטורי, עוד לפני שפורסמו נתונים על הניסוי הקליני הראשוני שנערך בו, ולפני תחילתו של ניסוי רחב היקף. הנשיא ולדימיר פוטין אמר בישיבת הממשלה הרוסית, כי "לראשונה בעולם, נרשם הבוקר חיסון נגד קורונה. אני יודע שהוא יעיל למדי, ומקנה חסינות יציבה". הוא סיפר, כי אחת מבנותיו השתתפה בניסויים הקליניים בבני אדם שנערכו לבדיקת החיסון. ההצהרה שיצאה ממוסקבה נועדה לקבע את הדימוי של רוסיה כפורצת דרך בתחום המאבק בקורונה, אולם זכתה לתגובות ספקניות בעולם.

על פי הדוח שפרסמו מדעני מכון המחקר הרוסי ב"לנסט", 76 משתתפי הניסוי, אנשים בריאים בגילאי 60-18, חולקו לשתי קבוצות שוות בשני בתי חולים. הם קיבלו שתי מנות חיסון, בהפרש של 21 יום. החוקרים עקבו אחריהם במשך 42 ימים, ולדבריהם כל המשתתפים פיתחו נוגדנים בתוך שלושה שבועות. במהלך המעקב נצפו תופעות לוואי קלות בלבד בקרב חלק מהמתנדבים, השכיחות שבהן כאבי מקומיים במקום ההזרקה, חום, כאבי ראש וכאבי שרירים ופרקים. הניסוי לא כלל קבוצת פלצבו, והמשתתפים ידעו כי הם מקבלים את החיסון.

מאמר מקביל, שפורסם ב"לנסט" על ידי ד"ר נאור בר-זאב וד"ר טום אינגלסבי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, הגדיר את המחקר הרוסי כ"מעודד, אולם קטן". לדברי החוקרים, בניסוי היו אלמנטים חיוביים, אולם גם מספר חולשות, ביניהן העובדה שהוא כלל חיילים בשנות ה-20 וה-30 ולא שיתף קבוצות גיל מבוגרות יותר הנמצאות בסיכון משמעותי יותר להידבק בנגיף. לדבריהם, נדרשים ניסויים בהיקף נרחב יותר, של אלפי משתתפים, שיכללו השוואה לקבוצת בקרה שתקבל תרופת פלצבו, וכן מעקב ארוך טווח, כדי לבסס את יעילותו ובטיחותו של החיסון. רוסיה הודיעה כי היא מתעתדת לערוך שלב שלישי של הניסוי, שיכלול 40 אלף משתתפים.