קורונה – זה זמן הפעולה של היחידים

כשאין בתי כנסת, בעצם אין התכנסות.

כשאין אפשרות להתכנס, זה אומר שכך רוצה הבורא.

ואם כך רוצה הבורא, אנו צריכים להתאים את עצמנו לרצונו יתברך.

הנה, העם במצרים היה במ"ט שערי טומאה. ומאידך, לא שינו את שמם, לשונם ומלבושם.

והשוטים אמרו - אם אנחנו כבר שם, מה משנה אילו בגדים אנו לובשים, ובאיזו שפה אנו מדברים, ואילו שמות ניתן לילדינו?

אך בפועל, מי שלא שינה - הוא נגאל.

כיום, זו לכל הדעות תקופת גאולה.

עד היום הובילו את הציבור החרדי בעלי יוזמה שהקימו ישיבות, ורשתות של תורה, וממלכות תורה הכוללות אלפי בחורים יחדיו. מדובר בעוצמה תורנית בלתי נתפסת.

אותם יוזמים שמסרו נפשם על היוזמות המבורכות לא היו עושים זאת בתקופת הקורונה, כי הראיה שלהם היא היקפית, הכול בגדול. בעשרות, במאות ובאלפים...

והיום – הכול אחרת. התורה לא נעצרה, ב"ה, אבל כן אחרת, כי אי אפשר להתכנס.

ההוראות הם להיות יחידים, יחידים.

אין כאן רפיון, חלילה, רק המסלול השתנה.

במקום כביש רחב שרבים נוסעים בו יחד, נוצרו כבישים רבים – לכל נוסע מסלול משלו.

והיחיד, כל יחיד לוקח יוזמה ומקים ממלכת תורה - של יחיד ועוד יחיד ועוד יחיד.

כל יחיד – ממלכה.

כי אם הגענו לכאן, הרי שזה רצונו, וזו מטרתו יתברך. ואם זה רצונו – כך נעשה.

כן, אתה שיושב שם לבד בהתמדה, עד היום חשבת שלא רואים אותך ולא מעריכים אותך, ומי יודע עליך בכלל.

לא עוד. מהיום רצון הבורא הוא לא לראות אלף יחד, אלא אותך ואותך ואותך.

כל בחור מתמיד הוא יוזם ממלכת התורה – והשכר בהתאם.

כל בחור מחדש הוא רשת מפוארת לתורה – והשכר בהתאם.

כי אם הגענו לכך – זה המסר, וזה בדיוק רצונו יתברך, סוג חדש של יזמים.

אם זו הדרך לגאולה, כך נעשה, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.

הרב משה יודלוב הוא מחבר הספר "שותף לדף". לרכישת הספר באתר הידברות שופס, לחצו כאן.