דמעותי היקרות, אתן צריכות לחפש לכן בית אחר

לדמעותי היקרות,

אני חושבת שכדאי שנשים לזה סוף.

נמאס לי לארח אתכן כל שני וחמישי.

זהו, נראה לי שאתן צריכות לחפש לכן בית אחר

אני יודעת שאתן מתגעגעות לאמא, כמוני

אבל אי אפשר להמשיך ככה.

אני יודעת שזה קשה שהיא כבר לא אתנו עוד,

אבל צריך להתגבר על הכאב.

אני יודעת שזה לא קל להיות יתומה,

אבל זאת המציאות.

אני לא שוכחת אתכן לגמרי,

אתן עוד תחזרו,

אבל לא בכל יום,

ולא בכל שעה.

אני אתחזק,

אני אצליח,

ובעזרת השם אגדל

ואתגבר על הכאב.

זה לא נקרא לוותר,

אפילו שזה נראה כאילו אני רוצה לשכוח.

אני רוצה לעבור את הניסיון,

כי הקב"ה נתן לי את הכוח.

ועם אי פעם ארגיש שאני זקוקה לכן,

אתן תבואו, ואהיה שוב אתכן.

דבי

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.