דמויות ביהדות
24,000 הלוויות מצמררות – אך רבי עקיבא לא אמר נואש: קווים מופלאים לדמותו הגדולה
רבבות אלפי התלמידים נפטרו בפרק זמן קצר; ההלוויות מצמררות – אך רבי עקיבא לא אמר נואש. מה עלינו ללמוד מרבי עקיבא?
- יונתן הלוי
- ז' אייר התשפ"א
(צילום: shutterstock)"שמעתם מימיכם על ראש ישיבה אדיר ונורא, שעד גיל ארבעים לא ידע צורת אות פשוטה?", במילים אלו פותח הרב שמואל ברוך גנוט את דבריו בטורו השבועי בעיתון "יתד נאמן".
ב"אבות דרבי נתן" (פרק ו') מתואר המהפך שעשה רבי עקיבא: "הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: 'רבי למדני תורה!'. אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית - ולמדה. אלף תיו - ולמדה. תורת כהנים - ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לו לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: 'רבותי! פתחו לי טעם משנה'. כיון שאמרו לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו ובין עצמו, אומר אלף זו למה נכתבה. בית זו למה נכתבה. בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה היה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו: 'עקיבא! אבדתנו בעשן! מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן'. ושנה לאור הנר. אמר להם: 'הרבה ספוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן ואחד שאני ישן בהם'. עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין, שאם אומרים להם: 'מפני מה לא למדתם תורה?', והם אומרים: 'מפני שעניים היינו'. ואומרים להם: 'והלא רבי עקיבא עני ביותר ומדולדל היה'".
"אותו רבי עקיבא, ששנא תלמידי חכמים בשנאה גדולה עד כדי רצון לנשכם ("אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: 'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור'), שניה את כל מהות חייו. הוא ביצע בנפשו מהפך חשיבה מן הקצה אל הקצה", קורא הרב גנוט ברגש.
"עד גיל 40 היה רבי עקיבא עם הארץ שונא תורה. לאחר המהפך עזב את ביתו, אשתו ובנו, ופרש לעסק התורה במשך 24 שנים רצופות, עד שהתמלא בתורה הקדושה, בה שלט שלטון ללא מצרים. אז הקים רבי עקיבא את הישיבה הגדולה בתבל.
"נתאר לעצמנו ראש ישיבה, ענקית בגודלה המספרי ובאיכות תלמידיה. נדמיין בעיני רוחנו ישיבה הכוללת את המספר המדהים: 24,000 תלמידים. כמה זמן עלינו להמתין עד ש-24,000 בחורים יטלו ידים לתפילת מנחה, או יעמדו בתור להיכנס לחדר האוכל? האם נוכל בכלל לתאר את ה'שיעור-כללי' של רבי עקיבא כשמסביבו עשרים וארבע אלף תלמידים?!", מיטיב הרב גנוט להכניסנו לאווירת הישיבה שהקים רבי עקיבא.
"ואז, בתקופה קצרצרה, בין פסח לעצרת, נפטרו כל בני הישיבה האדירה הזאת. 24,000 הלוויות מצמררות, בפרק זמן כה קצר. וראש הישיבה האדירה הזאת, רבי עקיבא, נותר עם חמישה תלמידים בלבד.
"חמשה מתוך עשרים וארבעה אלף!!! והישיבה לא נסגרה. אדרבה, היא המשיכה לפעול ביתר עוז וביתר שאת", מתאר הרב גנוט את כוחותיו העצומים של רבי עקיבא.
ישיבה ענקית בגודלה; התלמידים נפטרו – אך הישיבה לא נסגרה
"חז"ל אומרים שלאחר פטירת 24,000 תלמידי רבי עקיבא, 'היה העולם שמם'. עד שבא רבי עקיבא ולימד התורה לחמשה זקנים: רבי מאיר, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי, רבי יהודה ורבי אלעזר בן שמוע. לימים נצטרפו לחמשה אלו גם רבי יוחנן הסנדלר ורבי אליעזר בן יעקב 'ומלאו כל ארץ ישראל תורה'.
"בבמדבר רבה (י"ט, ד') אומרים חז"ל ש'דברים שלא נגלו למשה, נגלו לרבי עקיבא וחבריו'; במסכת מנחות (כ"ט, ב') מספרת הגמרא ש"בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו: 'רבש"ע מי מעכב על ידך?' אמר לו: 'אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות'. חכמי הדעת מצביעים על כך, שאור התורה שבעל פה ניתן לרבי עקיבא, וכמאמר הגמרא (סנהדרין פ"ו, א'): 'סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא'. בספרי יוחסין (מאמר ראשון) נאמר: "תראה שהוא כן, כי כל תורה שבעל פה מידו היתה לנו".
"בימין אלו אנו נוהגים מנהגי אבלות בימים אלו, על סילוקם של תלמידי רבי עקיבא. זהו הזמן להתחזק בנושאים בין אדם לחברו, כהתעוררות והבנה על העונש וגודל התביעה על אי ניהוג כבוד זה בזה – לפי דרגתם.
"אך הנה נקודה מופלאה נוספת, אותה אנו לומדים מרבי עקיבא. איני יודע מה יותר קשה: לפתוח דף חדש ולהיהפך מעם הארץ דאורייתא לרב רבנן, או להמשיך ולמסור את התורה מפסגת רום הנחלתה ל-24,000 תלמידים גאוני הוד, לחמשה תלמידים בודדים", משתף הרב גנוט בתחושותיו.
"רצון ה' היה שרבי עקיבא ינחיל את התורה שבעל פה לעם ישראל, אזי גם לאחר שנפטרו רבבות התלמידים - רבי עקיבא ניגש שוב למשימתו. מבחינתו, לא שינה לו אם מדובר בעשרות אלפי תלמידים או בכמה יחידים - התורה היא אותה תורה, ועם ישראל זקוק לתורה כמו אויר לנשימה, וכמשלו הנודע של רבי עקיבא – כדגים ללא מים.
"רבי עקיבא מלמדנו, שלמרות שכל ההתחלות קשות, הרי שתמיד, גם מתוככי הקושי הגדול ביותר - ניתן לפצוח שוב במנגינת התורה, לשורר בכל יום שיר חדש, להרכיב רשימת תווים חדשה ולהסתער לכיוון המטרה הנחוצה והנכונה כל כך – עסק התורה. הרי כולנו יודעים שאין לנו שיור – רק התורה הזאת".
הרב שניר גואטה - מתגעגעים ל-24 אלף תלמידי רבי עקיבא: