אלמנת צה"ל שבעלה נהרג במלחמת ששת הימים, כתבה לרבי שאינה מוצאת את הכוחות להמשיך ולגדל לבדה את הילדים.

הרבי ענה לה את התשובה המרטיטה הבאה: "הקשר בין איש לאשתו ובין בנים לאביהם אינם מצד הגוף, שהוא בשר ועצמות, אלא מצד הנפש והרוח, שהן עיקר האדם ומהותו.

"וכאשר כדור או רסיס פוגעים בגוף, אין ביכולתו לפגוע בנפש ובנשמה", הוסיף הרבי וכתב. "הנשמה היא נצחית, וממשיכה להיות קשורה עם בני המשפחה, מצטערת בצערם, שמחה בשמחתם. הנשמה מתנחמת כאשר היא רואה את בני המשפחה מתאוששים מהאסון".

בהזדמנות אחרת, כאשר משפחה כאובה ואבלה הגיעה אל הרבי, היא קיבלה את התשובה הבאה: "אילו ידעתם שהאדם הנפטר עבר לגור במקום אחר, ואינכם יכולים לראות אותו, האם ההתמודדות היתה קלה יותר?!"

"בוודאי", השיבו בני המשפחה. "זה יהיה עצוב וקשה, אבל אפשרי".

"ואם יאמרו לכם שביכולתכם לשלוח חבילות לאותו מקום, ולהיות בטוחים שהוא מקבל אותם בוודאי שתשלחו לו, נכון?!"

"נכון", השיבו האבלים.

"ובכן", אמר הרבי, "האהוב והיקר שלכם נמצא בשמים, והחבילות שאתם שולחים לו, כמו קדיש ומעשים טובים לעילוי נשמתו, מגיעים אליו ומועילים לנשמתו".