עתירה לשופטי בג"ץ: בטלו את ועדת הבדיקה הממשלתית למח"ש

עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" עתרה היום (חמישי) לבג"ץ, בבקשה לבטל את החלטת הממשלה על הקמת ועדת בדיקה להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש). העתירה הוגשה נגד שר המשפטים אמיר אוחנה והממשלה, והיא מתבססת על הנימוקים שבעטיים קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי קיימת מניעה משפטית להקים את הוועדה.

בעתירה צוין, כי חוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה, וכי החלטתה לפעול בניגוד לעמדתו מהווה פעולה שאינה כדין. במסגרת העתירה התבקש בג"ץ להוציא צו ביניים, שיורה על הקפאת עבודת הוועדה.

הוועדה, בראשה עומד השופט בדימוס הרן פיינשטיין, החלה השבוע בעבודתה, לאחר שהממשלה אישרה ביום ראשון את הקמתה. לצדו של פיינשטיין, חברים בוועדה הפרופ' רינת קיטאי סנג'רו והפרופ' אברהם דיסקין. בהודעה מטעם הוועדה, נמסר כי היא קבעה את סדרי עבודתה, והחליטה כי דיוניה, החלטותיה והפרוטוקולים מדיוניה יפורסמו לציבור. הוועדה פרסמה קול קורא, במסגרתו פנתה לציבור הרחב לקבלת עמדות והצעות הנוגעות לנושאים שבהם היא עוסקת. במסגרת הקול הקורא, ציינה הוועדה כי תזמין פונים למתן עדות בעל פה בפניה, בהתאם לשיקול דעתה.

בישיבת הממשלה טען היועץ המשפטי לממשלה, כאמור, כי קיימת "מניעה משפטית" לאשר את הקמת הוועדה, הן בשל כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר, והן בשל הקירבה למועד הבחירות לכנסת. במכתב שהעביר לאוחנה ביום חמישי שעבר, הבהיר מנדלבליט כי קיים "חשש משמעותי" לפיו "ההחלטה מונעת, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות", זאת בשל העובדה שהקמת הוועדה הובטחה לחבר הכנסת גדי יברקן, שערק מכחול לבן לליכוד. מנדלבליט הוסיף, כי הקמת הוועדה עלולה לכבול את שיקול דעתה של הממשלה שתוקם לאחר הבחירות.

במהלך הישיבה התגלע עימות בין היועץ לאוחנה ושרים נוספים. "לא נקבל סט כללים אחד לאופוזיציה וסט כללים אחר לממשלה", אמר שר התיירות יריב לוין למנדלבליט. "אתם עושים שימוש לרעה בכללים שלכם. התקדימים שאתם יוצרים יביאו לנזק אדיר".

"הייתי מסכים עם חוות דעתך לגבי הקמת הוועדה, אך נזכרתי בדוגמאות שלא מתיישבות עם דבריך", הוסיף לוין. "גילינו פתאום שבכנסת אין בעיה להקים ועדות סמוך לבחירות בתהליך שנמצא בליבת הבחירות, ובאופן ששולל מאדם זכות בסיסית שמוקנית לו בדין. מסתבר שאין בעיה לקבל החלטות בעניינים משפטיים של שרים ונבחרי ציבור תוך כדי בחירות, כתב אישום בבחירות, ואפילו כשראש הממשלה בחו"ל בשליחות מדינית חשובה, באותו יום חייבים לרוץ ולהשלים תהליכים, גם זה בתוך בחירות".

כזכור, אוחנה הודיע ביום רביעי שעבר על כוונתו להביא לאישור הממשלה את הקמתה של הוועדה, שתברר את הטענות בנוגע להתנהלות מח"ש ולמבנה הארגוני שלה. "את בעיית חוסר האמון במח"ש אני מכיר עוד מימיי כעורך דין. מדובר בבעיה ארוכת שנים וחוצת מגזרים", אמר בהודעה שפרסם בפייסבוק. הוא ציין, כי ביקש להקים את הוועדה כבר ביולי 2019 – לאחר התקרית בה נהרג סלומון טקה ז"ל מירי של קצין משטרה, והטענות שעלו בקרב יוצאי העדה האתיופית נגד מח"ש – אך נמנע מכך: "עלתה טענה מהגורמים המשפטיים הבכירים, לפיה בתקופת הבחירות יש בעייתיות בהקמת ועדת בדיקה שכזו. בנוסף, חשבתי שלא יהיה נכון שהקמת הוועדה תתפרש בטעות כניסיון להשפיע על ההחלטות בעניין סלומון טקה ז"ל".

"משהבחירות לא הביאו, למרבה הצער, להקמת ממשלה, ולאחר שנסתיימה החקירה במקרה סלומון טקה, הסתיים השימוע והתקבלה החלטה – החלטתי כעת להקים את הוועדה. העולם שבחוץ אינו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות, והציבור זכאי למענה", הצהיר אוחנה. הוא הדגיש, כי "כדי לא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה – תהא אשר תהא – אני קובע כי ממצאי ומסקנות הוועדה יוגשו לממשלה רק בעוד 4 חודשים, ורק במידה שהממשלה תבקש מהוועדה לקבל המלצות – הוועדה תגיש גם את המלצותיה".

"הציבור זכאי לתשובות. הציבור זכאי לגופי אכיפה טובים ויעילים, הוגנים ושקופים, הנכונים גם לעמוד בפני ביקורת", המשיך שר המשפטים. "מדובר בצעד חשוב לחיזוק אמון הציבור במערכת, משימה קריטית מעין כמותה עליה דיברתי רבות מיום כניסתי לתפקיד. בעיית האמון במח"ש זקוקה לבדיקה יסודית, שרק ועדת בדיקה ממשלתית חיצונית, עצמאית ובלתי תלויה, תוכל להביא לידי ריפוי בקרב אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית – ותוביל לחיזוק אמון הציבור במערכות אכיפת החוק".