התורם נכנס לחדרו של הרב אלישיב ופרץ בבכי מר

הרב בן ציון קוק מספר כי לפני שנים, עשיר גדול מגדולי מחזיקי התורה בדורנו, נכנס יחד עימו אל הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. "בהיכנסו לקודש פנימה החל למרר בבכי ואמר: 'סכומים גבוהים ביותר הוזלתי מכיסי למען התורה ולומדיה. עם אברכים רבים ערכתי הסכמי יששכר וזבולון ואף עוררתי רבים מידידיי להירתם ולסייע ללומדי התורה. בעבר, כל עסקה שעברה תחת ידי ראתה ברכה מרובה, אך לאחרונה בכל מה שאני נוגע אני מפסיד. השקעות ענק ירדו לטמיון ונחלתי הפסדים גבוהים'".

הרב אלישיב שמע את צערו וכאבו, ושאל אותו: "האם אתה בריא, האם אשתך בריאה, ילדיך גם הם בריאים ושלמים. הרי זה שווה הון עתק. תאר לעצמך", הוסיף הרב ואמר, "כמה כסף היית מסכים להוציא אם חלילה עין אחת שלך לא הייתה רואה, וכמה היית משלם בשביל שאשתך תשמע. וברוך ה' אצלך, ואף אצל בני משפחתך, הכל עובד למישרין. הרי זהו סכום עתק שמורעף עליך משמים. הצדקות שאתה נותן ומקיים 'עשר בשביל שתתעשר' (תענית ט.) אינן לטמיון. אתה מקבל כנגד זה עושר רב ועצום. הקב"ה משלם מזונות גם בדרך זו".

ממשיך הרב קוק ואומר כי נאמר "כל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו" - משמעו לדקדק לא רק בכוונתה של ברכת המזון, אלא בכל הלכות הברכה.

"לדוגמה", ממשיך הרב קוק ומציין כי ישנה הלכה שרבים מזלזלים בה ודשים אותה בעקביהם. ההלכה מופיעה בשולחן ערוך (אורח חיים קסח, ו) ולפיה, האוכל פת הבאה בכיסנין בשיעור קביעות סעודה חייב לברך ברכת המזון.

"שמעתי מהרב אלישיב כי כבר בשיעור 150 גרם נכנסים לספק ברכת המזון. ובשיעור 230 גרם לכל הדעות חייבים לברך (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תנ"ז). ולעתים אף מצטרף לשיעור הסלט ושאר הדברים שהאדם אוכל בסעודתו.

"גם אם אתה לא רוצה ליטול ידיים, ואתה יושב ואוכל עוגות ומאפים, עליך לשים לב שאם אתה רעב ואוכל כדי שיעור שביעה, אתה נכנס לספק ברכת המזון", קורא הרב קוק, "מסתבר שההבטחה לפרנסה ברווח באה על דקדוק וזהירות בהלכה זו ודומיה בהלכות הרבות שבברכת המזון".

"מי שילמד הלכות אלו על בוריין וידקדק בהן כראוי, ממילא כשיברך בהידור ובכוונה ייפתחו לו בזה שערי שפע וברכה, שיורעפו על ראשו ממרומים".

להלכות נטילת ידיים לפני הסעודה, לחצו כאן.

להלכות מים אחרונים, לחצו כאן.

להלכות ברכת המזון, לחצו כאן.