צריך תמיד לזכור להרים את עצמנו, גם כשקשה

מה אני מרגישה?

לפעמים אני באורות

ולפעמים בחושך של אחרי הכיבוי.

לפעמים יש לי חשק 

ללכת, לפעול, לרקוד

ולפעמים רק לישון ולישון

ולשכב בחוסר מעש

ולא לעשות כלום.

לפעמים אני מחייכת ושמחה

ומרימה את המצב רוח של כולם.

ולפעמים מרגישה 

שאני בעצבות ודאון.

כי ככה זה, אנחנו בני אדם

עם רגשות, יצרים.

תמיד יהיו לנו זמנים טובים יותר 

וטובים פחות.

צריך תמיד לזכור

להרים את עצמנו,

גם כשקשה.

גם כשהחיים מראים לנו

אלף סיבות להתלונן ולבכות.

זה לא יוביל אותך לשום מקום !

ולדעת,

שאחרי החושך מגיע האור

שבסוף כל עליה, יש גם ירידה.

שבסוף כל קושי 

תגיע הישועה.

תהילה רחל שמיאן

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.